עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
שלום שמי נועם אני הוכשרתי להיות רבי חרדי. פגשתי מידע במורשת ההלכתית שלא טורחים לפרסם ואשר עשוי להשפיע על החלטות ובחירות של אוהבי אמת.
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
ראש השנה  (10)
הלכה  (9)
משנה  (8)
גמרא  (6)
דת  (5)
סוכה  (5)
שבת  (5)
תלמוד בבלי  (5)
מסיני  (4)
משמים  (4)
צום  (4)
שירה  (4)
תושבע  (4)
תשרי  (4)
אהבה  (3)
גשם  (3)
חורף  (3)
חנוכה  (3)
מטר  (3)
מקרא  (3)
ספר בראשית  (3)
סתו  (3)
סתם משנה  (3)
שופר  (3)
תפילה  (3)
תשעה באב  (3)
אור  (2)
אכילה בחוץ  (2)
אלוהים  (2)
אמת  (2)
בקשה  (2)
בר מיצווה  (2)
בראשית  (2)
ברית מילה  (2)
חטא  (2)
חינוך  (2)
יהדות  (2)
יונה  (2)
ישראל  (2)
לוח שנה  (2)
מזמור  (2)
מלכים  (2)
משה  (2)
סוכה בתוך הבית  (2)
סיפורים  (2)
ספר שמות  (2)
ספר תורת משה  (2)
עדות הירח  (2)
צהל  (2)
קור  (2)
שופטים  (2)
שמואל  (2)
שנה  (2)
תהילים  (2)
תורה  (2)
תחינה  (2)
12  (1)
support israel  (1)
אבידה  (1)
אדר ב  (1)
אושר  (1)
אותיות  (1)
אל-זר  (1)
אלגריה  (1)
אלקטרי  (1)
אסתר  (1)
ארבעה בנים  (1)
ארד  (1)
אתאיסט  (1)
בבא בתרא  (1)
בבא קמא  (1)
בחן בחסד וברחמים  (1)
בטל  (1)
בטל הטעם בטל הדין  (1)
ביקורת  (1)
בית יוסף  (1)
בית ספר חרדי  (1)
בית שמאי  (1)
בלי חטא  (1)
בלי חשש עונש  (1)
בני בנימין  (1)
בצורת  (1)
בריאות  (1)
גבול סורי  (1)
גדליה  (1)
גט  (1)
גיוס  (1)
געגועים  (1)
דור  (1)
דורות  (1)
דניאל  (1)
דפוס  (1)
דקדוק  (1)
הגדה  (1)
הגייה  (1)
הגינות  (1)
הגנה עצמית  (1)
הדס  (1)
הושע  (1)
הזן את הכול  (1)
היסטוריה  (1)
הכפלת תפילת ראש השנה  (1)
הכרה  (1)
הלכות ראש השנה  (1)
הללו  (1)
הפרדת דת משלטון  (1)
השבת אבידה  (1)
וידוי  (1)
ועניתם  (1)
זבח  (1)
זבחים  (1)
זיכרון  (1)
זיכרון הדר  (1)
זכות יהודים  (1)
זלזול הדת באלוהים  (1)
חג סוכות  (1)
חודש  (1)
חולם  (1)
חום  (1)
חופש  (1)
חופשת חנוכה  (1)
חוק השבות  (1)
חוק מגונה  (1)
חורבן ירושלים  (1)
חושך  (1)
חידא  (1)
חילול שבת  (1)
חילוני  (1)
חיריק  (1)
חלה  (1)
חלם  (1)
חרוזים  (1)
חשמונאים  (1)
חשמל בשבת  (1)
חתונה  (1)
חתונתו  (1)
טרור  (1)
יד  (1)
יהוה  (1)
יהושע  (1)
יהשוע  (1)
יואל  (1)
יום הזיכרון  (1)
יום הכיפורים  (1)
יום כיפור  (1)
יום-כיפור  (1)
יומא  (1)
יוספוס  (1)
יושרה  (1)
ימות המשיח  (1)
ירמיה  (1)
ישבן  (1)
ישיבות  (1)
כורש  (1)
כי ימכור את בת שלו  (1)
כיפה  (1)
כפייה  (1)
כפייה דתית  (1)
לבן  (1)
לוח ירח  (1)
לוח-שנה  (1)
לילה  (1)
מדבר  (1)
מועד  (1)
מועדים  (1)
מוריטניה  (1)
מורשת ספרד  (1)
מזבח  (1)
מחבלים  (1)
מחשבת ישראל  (1)
מיכה  (1)
מים  (1)
מישע  (1)
מכות  (1)
מכילתא  (1)
מכירת בת בספר שמות  (1)
מלאכה  (1)
מלב אדם  (1)
מלקות  (1)
מנהג  (1)
מספר שנים  (1)
מעין יח  (1)
מעשר  (1)
מפלגה  (1)
מציאה  (1)
מצרים  (1)
מקץ  (1)
משנה תענית  (1)
משניות  (1)
משקפיים  (1)
מתג  (1)
מתו מרעב  (1)
נגד עבדות  (1)
נזק  (1)
נחמיה  (1)
ניסן  (1)
ניפן יפן  (1)
ניצול לרע  (1)
נישואין  (1)
נעמי שמר  (1)
נעמן  (1)
נצרות  (1)
סופגניות  (1)
סוריה  (1)
סין  (1)
ספר דתי  (1)
ספר ויקרא  (1)
ספר מלכים  (1)
ספר שופטים  (1)
עבודה-זרה  (1)
עובדיה  (1)
עולה  (1)
עולם  (1)
עונות  (1)
עזרא  (1)
עמוס  (1)
ענן  (1)
עריכת התורה  (1)
פדופיל  (1)
פוליטיקה  (1)
פיגוע  (1)
פלסטינה  (1)
פסל  (1)
פצע ברית-מילה  (1)
פרקים  (1)
צבא  (1)
צדק  (1)
צום גדליה  (1)
קריאת התורה  (1)
קשיו  (1)
קשרק  (1)
ראשית  (1)
רבנים  (1)
רוע לב  (1)
רחמנים  (1)
רפואה  (1)
רשות-הרבים  (1)
שהחיינו  (1)
שולחן-ערוך  (1)
שורש עם ישראל  (1)
שיוויון  (1)
שימעון  (1)
שיר השירים  (1)
שירי תרבות  (1)
שירים  (1)
שיריק  (1)
שכנות  (1)
שליח  (1)
שליח ציבור  (1)
שמחת תורה של סבל  (1)
שמיני עצרת  (1)
שמע  (1)
שנאת היהודים  (1)
שנאת יהודים  (1)
שנכות  (1)
שקד  (1)
שריפת חוטא  (1)
תהלוכה  (1)
תורה שבעל פה  (1)
תורות  (1)
תחילת שנה  (1)
תנועות  (1)
תנועות הלשון  (1)
תנך  (1)
תפילין  (1)
תקווה  (1)
תרבות  (1)
תרגום המקרא  (1)
תרגום השבעים  (1)
תרי עשר  (1)
תשרת  (1)
ארכיון
יום אחר בחודש ראובן
27/12/2018 13:24
noam tal
לוח שנה, שנה, תחילת שנה, ראש השנה

כאשר מתקרב היום שבו יעלה מספר השנה כידוע בלוח שנה של עסקים ומסחר אז הזמן להודיע שיש לנו לוח שנה "אשר *מבליט את התרבות שלנו עם שמות חדשים יהודיים של 12 שמות בני ישראל" אשר עדיף משל הרבנים כאשר אסביר.

הוא לוח במקביל ללוח של מסחר שלהם ובמקביל ללוח הגרוע של הרבנים הדתיים עם שמות של אלילי בבל כמו תמוז והשאר
אשר זהות יהודית תגרום לנו לשמור ממ נו ומהרבנים המלמדים אותו מרחק רציני
ייחודי לוח שנה יהודי חילוני במה שיהודי הרבה יותר משל הרבנים אשר לא רק שמרו שמות של גוייש בבל אלא מכבדים חלילה את אליל בבל ששמו תמוז כאשר נשמר בספר יחזקאל ובאמת כבוד לזהות היהודית הוא לשמור מרחק מהרבנים הדתיים המלמדים לוח ההוא
אומנם בשדרוג ממערכת ירחית בעייתית למעגל של הטבע במציאות נמצא שתחילת המעגל לא היום שבלוח שנה של מסחר אלא נקבע לפי תופעה אמיתית בטבע ולכן לא אותו יום של ראשון ינואר וגם יום אחר מהיום של הדתיים ובסיבה זו שיום אחר הוא לא חייב בו כול הטקסים כמו שופר אשר בין אם שמע שופר או לא שמע התוצאה זהה חסר תועלת וזה לא היום של הטקס הדתי הנקראת מלכיות ותוקע זכרו ות ותוקע ולא טקס שופר לא להשמיע ולא לשמוע כי יום אחר הוא ולא חשוב מספיק להעביר ליום המשופר והמשודרג ומספיק לדבר שם החודש בלי טקס דתי של שופר ובלי קריאת פסוקים שיש בהם המילה מלך או זכר ובכלל לא חשוב להגיד ברכה בנושא של זכרון וכדומה וכול שאר הטקסים בעיקר כי יום אחר הוא ולא חשוב להעתיק מה שלא משפיעה ההשפעה אמיתית במציאות כנזכר כי בין אם שמעתי או לא שמעתי התוצאה זהה בלי תועלת במציאות לעומת תופעה טבעית במציאות
יחד עם זאת באותו תיקון לקבוע את תחילת השנה לפי תופעה במציאות וקביעת יום אחר לראש השנה נמצא שהיום של הרבנים גם אם נחשב ראש של חודש נהפך בקביעה הנזכרת ליום מהסוג של שאר 11 חודשים ירחיים בלי טקס דתי של שופר ובלי טקס של מלכיות ותוקע ושאר הטקסים של המשנה ומה שהוסיפו מעבר למשנה ולא חייב מעכשיו לקרוא שום פסוק שבמילה מלך ולא של זכר או זכרון ולא להגיד ברכה בנושא של מלך או זכרון כנזכר כי היום נהפך ליום מהסוג של שאר 11 חודשי ירח וכול מה שבמשנה מסכת ראש השנה וכול מה שהוסיפו מעבר למשנה רק עבור אותו יום אך בתיקון ומעבר הכתר ליום הנקבע לפי מציאות בטבע שבעצם ליום אחר בטל הכתר של היום של הרבנים
היינו שמאז השדרוג אין כתר ליום שלהם ואין טקס של ראש השנה ביום שלהם לא להגיד ברכות שבספר משנה ולא שופר והכול כי יום אחר הוא ראש של השנה לפי תופעה טבעית במציאות וכנזכר לא חשוב להעביר טקס כי במציאות אין תועלת ואין תוצאה במציאות
ובנושא של הפגם שב-הלל של ראש חודש נדבר יום אחר לא עכשיו

0 תגובות
סוגיית "מדיה כנגד מידה" בהלכה
26/12/2018 21:49
noam tal
שבת, מכות, מלקות, שריפת חוטא

במשנה יש עונשים של מוות ששופטים יהרגו את מי שחטא. וברמבם  יש הלכה "להכות את גוף החוטא." מנסים להתחמק מדיון בדור שלנו בטענות כמו "לא עושים" לא רלבנטי- האם מוכנים להגיד שהדין שגוי או עוול או לא-נכון? מעולם מנהיגי הדת לא ביטלו למרות שבאמת עונש לגוף כאלה נוגד את ההלכה עצמה של "מידה כנגד מידה" במשנה מסכת סוטה יש כאן ניגוד וסתירה פנימית אשר הפריכה את הדת של הרבנים.
ההלכה של מידה כנגד מידה שוברת הלכות אחרות
במשנה עצמה מסכת סוטה יש רעיון של מידה כנגד מידה שהצדק להעניש כמידה של החטא
אם זה נכון זה פוסל הרבה עונשים בהלכה למשל דברי הרמבם' פרק ראשון טען שיש עונש להכות את מי שעושה מעשים אסורים בשבת- כאילו בשבת נכון עונש  מכות או מוות  אך נכון לבטל לפי מידת החטא לא היה נזק לגוף ודווקא כבוד המורשת יהיה לבטל את הפרטים המרושעים הלאה של עונש גוף כי לפי ההלכה עצמה לא עונש צדק להכות גוף וכן כאשר חוטא מידת החטא לא הרג גוף ואין להרוג גוף החוטא זה פוסל את ארבעת מיתות של המשנה במסכת סנהדרין
אז הרבנים מנסים להתחמק "לא עושים בפועל" כאילו לא רלבנטי ועד שיגיו שהדין שגוי ועוול עלינו לשמור מרחק מהם כי הם ממש נוכלים לא לבטל אתת הפרטים האלה לא משיקול חילוני של כבוד האדם אלא לפי ההלכה עצמה של "מידה כנגד מידה" ואת זה לא עושים רק מנסים להתחמק כאילו הדין נכון רק לא נבטל כי רק מתחמקים כי לא ביטלו את הרעיון הפסול ולא משיבים "שהתוכן שגוי" האם התוכן שגוי? בוודאות שגוי כי נגד הצדק של המשנה עצמה של מידה כנגד מידה ואף אין יסוד במקרא להרוג בחנק ולא בחרב ולא לשפוך ברזל נוזלי חם... אף אם נניח שיש מוות סקילה במקרא השאר בלי יסוד. ומה שנאמר באש ישרפו וכן וסקלתם האם נכון או לא האם משפט צדק או לא- עד שיגידו שלא משפט צדק עלינו לשמור מרחק מהדתיים הנוכליםף
עד שיבטלו ויגידו שהדין בנושאים אלה עוול ולא צדק עלינו לשמור מרחק מהם יגידו לא רלבנטי אבל עד שיגידו שהדין עוול ולא נכון עלינו לשמור מרחק מהם ומספריהם ומדת המרושעת שלהם כי הם לא מבצעיים מיון להפריד.

https://logic504343519.wordpress.com/2018/12/26/רעיון-מידה-כנגד-מידה-בהלכה/

0 תגובות
חרוז לחורף
22/12/2018 10:29
noam tal
חורף, סתו, עונות
סתו חלף, חורף הגיע
בלי קור סתו עדיף
בסתו צפוי גשם- הרבה
בחורף צפוי קור חריף.
0 תגובות
האם מתקפות טרור רק מעגל?
22/12/2018 10:25
noam tal
טרור, מחבלים, פיגוע, ישראל
האם המצב של טרור "רק מעגל"? כי יש לי ספק.
עובדה: הטרור התרבה ומתקפות רבו בתקופות שהציעו אהוד-ים [ברק וגם אולמרט] הסכמי שלום.
בעבר כאשר ישראל היכתה מספיק בצבא מצרי, השיגו הסכם. וכן כאשר צהל היכה בעזה לפני כמה שנים, השיגו הסכם וזה סיים את ה-קרבות. עד שהעזתים הפרו את ההסכם וגרמו תגובה ישראלית. לכן מרגיז אותי "שאפילו" עיתון ישראלי [לא אגיד שם אבל ברור שאינו העיתון הנאמן לביבי-] אך חרף שכאילו העיתון הוא ישראלי מנסח כאילו זה רק עוד סיבוב כמו בזירת האיגרוף. או כאילו הערבים פעלו "בנקמה" כאילו- האם הטרור מול ישראל שהיא בלי ספק מדינה שוחרת השלום- רק סבב מעגלי? של מכה ונקמה ונקמה?
יש המאשימים את ישראל "אם תגיב זה יגרום נקמה" כאילו מתלוננים "אל תגיב רק תקבל מכות כמו בהכשרת איגרוף שק החבטות שמקבל מכות ולא מחזיר." בסיבה זו עלינו להראות את המציאות מול העולם.
למשל: במתקפה ביום השבעת מחמוד אבעס, שגרמה הרוגים בבית קפה קרוב לשגרירות האמרקאית, שהייתה אז בתל אביב, היו ערבים שהכריזו "אנחנו עשינו את הרצח ונמשיך למען למנוע הסכם של שתי מדינות" כי אפילו מעט אדמה לא "מקובל על" הצד הערבי היריב לישראל.
רצו למנוע "הסכם שתי מדינות" כי הסכם כזה לא יביא שקט. עלינו להפנים שהיריב נגד זה. וכאשר ערך הדין שמר בספרו
THE CASE FOR ISRAEL P. 179
עמוד 179
מה המאשימים חושבים? אם ישראל לא תגיב, אז המוסלמי יפסיק לקיים את הצו הדתי של מלחמת ג'יהד נגד כופרים בנביא מוחמד? כאשר ישראל לא הגיבה, התרחש ריבוי של יותר רצח ויותר ניסיונות רצח ביד הערבים הקיצוניים. והמוסלמים הקיצוניים.
צריך להודיע שה-"גורם" הוא אותם מנהיגים אשר שולחים את הטרוריסטים ובעידוד של כבוד ואף מבטיחים כסף למשפחות של הרוצחים. זה הוא הגורם אשר צריך לעצור ולהתלונן היינו העידוד וההסתה לאלימות פיזית. אין פעילות ישראל הדבר שגורם אלא כאשר ישראל לא הגיבה היו יותר ויותר מתקפות- עובדה, כי לא נולדנו אתמול- וניסיונות לרצוח ישראלים בכלל ויהודים שלא מאמינים בנביא מוחמד בפרט.
צריך להזכיר לישראלים ולעולם שהן ערפאת בשנת 2001 והן אבעס דחו הצעות של ישראל כי ישראל היא מדינה שוחרת שלום
PEACEFUL ISRAEL
ועלינו להגיד את הביטוי הזה- כי יש לועגים כי שכחו או מתעלמים מהעובדה שכבר יש הסכמים מול מצרים ומול ירדן ואף מול רשות הפלסטינית יש כבר הסכמים. בשנת 2001 מנהיגי העולם כעסו על ערפאת על שדחה את היד הישראלית המושטת לשלום ואז היו הרבה פעילות טרור "פיגועים". עלינו ללמוד מזה. ועצם המילה פיגוע- מי בחר במילה הזאת? הרי מי שרק נעלב בדיבור אמר את השורש "פגעת בי" ברגש שלי, ואז אותה מילה על מתקפה נקראת פיגוע?? זהו רצח וניסיונות רצח כדי לגרום פחד לקבל את הרצון של הבריונים. ולכן חשוב עוד יותר לא להיכנע לבריונות. של הבריון הערבי.
למה אין הסכם נוסף- הסיבה היא כי נציג הערבי דחה.
אז השורה התחתונה ללמוד מהעבר ולא להציע הסכמי שלום כי זה מה שגרם מתקפות. אלא להגיד "שקט יענה בשקט" כמו שעושים וכאשר הצד הערבי תוקף אז להחזיר בעוצמה למען ה-הרתעה.

0 תגובות
ממוצע סוף סתו ותחילת חורף
19/12/2018 13:10
noam tal
חורף, קור, אור
הקור גובר במהירות עכשיו בסוף עונת סתו.
ביום המגמה היא קירור מהיר [במעלות צ'] מ-23 עד 19 ובינואר רוב החודש 18 מעלות צלסיוס היינו סנטיגרד.
בלילה המגמה היא מ-14 תוספת קור עד 11 מעלות ובינואר רוב החודש 9 לפי הממוצה. הקר ביותר במישור חיפה.
במקביל תהליך קיצור היום הופך.
ובניגוד לתוספת קור ישנה תוספת אור!
בדצמבר מיום ליום עת השמש קצר יותר בערך 10 שעות ומעט  עד תאריך 23 יש תוספת אור מעט מאוד כמעט לא ניכר ומיום ליום משך עת האור גודל ולמרות שיש יותר עת שמש אף תוספת של עת שמש עדיין אין תוספת חום אלא תוספת קור בסוף דצמבר הממשיך בינואר תחילת חורף כנזכר יותר קר מסוף דצמבר חרף יותר עת שמש. 
0 תגובות
חרוז מתג האור
13/12/2018 20:18
noam tal
אלקטרי, מתג, חשמל בשבת

חרוז מתג האור
נועם טל
:
מיכה הוא ילד נחמד
הכי נחמד בכיתה
לפעמים הוא שוכח
איפה השאיר הפיתה

בקיר צבוע כחול
אצל הדלת מתג
לזכור לכבות האור
על הדלת יש פתק

בבואו מבית ספר
נכנס לחדר אפור
מה הוא צריך לעשות
לוחץ להדליק האור

מיכה ירים את ידו
עומד על אצבעותיו
לוחץ במתג האור
לבחור מצעצועיו
0 תגובות
ביקורת להתבונן
13/12/2018 19:08
noam tal
ביקורת, מנהג, שמואל
1 האם באמת חייבים במנהג
מלמדי לתמידי ישיבה בגלל מנהג, חייבים  לעשות אבל לא רק מההיבט החילוני אלא לפי ההלכה עצמה זה לא נכון
דוגמה בולטת כאשר כתוב בספר שולחן ערוך לעמוד כול יום כיפור אמרו לי 'זה רק מנהג' כי מנהג לא ממש חיוב וכן כול מנהג
אבל יש עוד דוגמה במשנה כי שמר רדק בשורש עשה (את המנהג בלשון עבר) בספר שרשים שלו שבראש חודש "היה מנהגם לא לעשות מלאכה" האם מנהג אבותינו מחייב לא לעשות מלאכה בראש חודש?
התשובה במשנה מסכת מגילה לא לקרוא יותר מארבע משום "ביטל מלאכה" ניכר שיש מלאכה בראש  חודש  כי אפשרי לשנות מנהג ולא ממש חייבם לעשות מה שנקרא מנהג ועד שהרבנים יבדילו ויפסיקו לשקר שחייבים לעשות בגלל מנהג עלינו לשמור מרחק מהם
2כאשר מבצעים השוואה בין סיפור יוספוס אשר מקביל לספר שמואל לא רק שיש הבדלים אלא רואים ביוספוס שהיהודים האמינו באופן שונה ממה ששמרו הרבנים בספר שמואל וניכר מכך שספר שמואל לא מקור אמין כי קדמונינו לא קיבלו את מה שמופיע בו וכן אנחנו לא נקבל ומי שיהיה כמו קדמונינו היהודים לא יקבל את התוכן של ספר שמואל ובסיבה זו מלבד שאין לשמור ספר שמואל בכלל חשוב יותר לזהות היהודית שאין לקבל את תוכן של ספר שמואל.

3בספורט מדוע רואים ענפים נפרדים של ספורט בנים בנפרד משל נשים
כי האיש הטובה ביותר לעולם תפסיד לגבר הטוב ביותר ואין אישה יכולה לנצח אלא אישה
בוא נבדוק עובדות
אלופי ישראל באתליטקה
לרוץ מאה מטר
הגבר המהיר ביותר 10.47 שניות והיה מנצח את האישה המהירה ביותר 11.57 שניות
נמצא שאישה לא תנצח ולכן הפרדה חשובה כי אם לא נפריד נשים האישה הטובה ביותר לא תנצח את הגבר הטוב ביותר אלא יש מנצח אחד גבר וכדי לתת אפשרות שאישה תנצי  חיוני להפריד אישה בספורט
וכן בריצת 400 מטר
הגבר המהיר ביותר 45.52 שניות ינצח את האישה המהירה ביותר 56.4 שניות בהפרש של עשר שניות ואז האישה המנצחת  את הנשים עם שאר הגברים ושנים שהפסידו בתחרות וכן בענפים אחרים רק דוגמה
4בנושא של חי בכווכב אחר
רב זמיר כהן שמנסה להראות כמה טוב התלמוד הבבלי אילו הוא כתב שבתלמוד בבלי יש טעות כי לפי התלמוד מרוז הוא שם כוכב [מועד קטן טז עמוד א] ויושבי מרוז גרים בכוכב וכיון שלפי המדע אין חייזרים הגמרא שגוי
נמצא שאפילו אותו שרוב דבריו להראות את הטוב בתלמוד הסכים שיש שגיאה בלתמוד ולכן לא מקור אמין
ואם יתברר שיש חי על פלנטה אחרת אז יגידו הנה בתלמוד אמרו שיש חי על מרוז אך אפילו החרדים לא קיבלו פרט זה מהתלמוד והכריזו בדור שלנו שהתלמוד שגוי ובמקום לתקן שומרים את זה אולי ימצאו חיים על פלנטה אחרת
האם נכבד את התלמוד  יותר מהמחזיר בתשובה שכתב בספרו "מוכרח לומר" שיש טעות בלתמוד
גם אנחנו נגיד שיש טעות ויותר מאחת
עמוד 63 בספרו שיש טעות בגמרא אז אפילו הדתי יודע שלא מקור אמין אז איך בונה דת על ספר מקוקל בלי לתקן את הסרפר
ובעמוד 58 הביא שהרבנים אמרו אין ניכר שלא קיבלו את מה שיש בתלמוד אז איך מצפים שהחוזר בתשובה יקבל את תוכן התלמוד בנושאים אחרים
אומנם נאמר בספר שופטים ככובים נחלחמו בסיסרה וכוכב רחוק לכן הכוונה יושבי הכוכבים נלמחמו בו כי יש חי והרבנים לא קיבלו את דברי המקרא אז איך מצפים שהחוזר בתושבה יקבל כי החוזר בתושבה לא מכיר עדיין את התוכן וקל לרמות אותו
סביב מצוות  זבח אשם שלא חייבים בה  שם נאמרו מיצוות כלאים ועורלה  ולפי תורה שבעל פה אין משיבים על ההיקש ואין היקש למצחצה לכן מוכרח על כרחן להשוות את הדינים כדין זבח וזה שיקול לא רק לקצר את המשנה אלא גם ללמד שבאמת הדת עצמה לא מחייבת מיצוות אלה כשאין זבח  ומי שכאילו שומה לא לעשות כלאים עושה מעשה פסול הנקרא מיצווה שלא בזמנה כאשר אמרו במסכת ראש השנה שרע לעשות  מיצווה של אבזמנה ולא לחשוב בגלל שמיצווה טוב לעשות כי בזמ שלא זמנה נחשב רע לפי הדת עצמה וכ חלה ותרומה אחרי  שכבר לא זמן המיצווה לפי ההלכה עצמה
גפ מיצוות פאה עם זבח ולכל הדין מוכרח להשוות כי על כרחן היקשם להשוות ואין משיבים על היקש ואין היקש למחצה אפ, אם יטען הדתי שונה אין משיבים על היקש

0 תגובות
עד שיבצעו הדתיים עריכה...
04/12/2018 19:10
noam tal
משנה, חינוך, שבת

כדי לתקן עוול ולמען האמת
פרט מהמורשת היהודית הוא שיטת החינוך במורשת
לעולם ללמד קצר
כאשר מתבוננים על המשנה, מסכת שבת נדמה שארוכה מאוד. הרבה עמודים בספר עם פירוש מאוד ארוך עם לחץ חברתי להשתמש דווקא בפירוש מסויים שהאריך מאוד על כול משנה ומשנה. וביחד 24 פרקים. אם יש משהו חשוב בפרק 24 ויש- יקח שנים להגיע לשם... אך שיטת החינוך במורשת היהודית "לעולם ללמד קצר" [מקור מסכת פסחים] האם ייתכן שלא יכלו לקצר? בפירוש ובתוכן? אני בדקתי ויש שיקולים שראוי כבר 500 שנה וגם בדור שלנו, לבצע עריכה כדי לכבד את שיטת החינוך של המורשת הנזכרת לעולם ללמד קצר היינו לעולם ויש כאן אפשרות ויש סיבה כי "יש סיבה".
למשל כבר 500 שנה יש ספר שולחן-ערוך שבו כבר שמר מה מותר שדברים מותרים ולכן מאז אין להכפיל גם במשנה שבית הלל התיר [וחמור מאוד בפרק ראשון אצל משנה מטעה ששיקרו לי בילדותי "בית שמאי מרובים לכן הלכה לא בכית הלל ונחשף השקר כנזכר- כול דעה שלא הלכתית יכלו לקבוע "הדעה חיצונית" כמו שכבר יש הרבה ברייתא והרעיון בר היינו חוץ כמו שליש מלבר בר=חוץ וככה בפרק ראשון של מסכת שבת שיש "רק 360" מילים אשר המקביל בספר שולחן ערוך הרבה יותר קצר לפחות כיום אחרי שיש ספר ההוא, אפשרי וצריך לקצר הרבה מהמילים של הפרק כול מה "שמותר" בית הלל מתירים וכדומה  לקצר כדי לכבד את שיטת החינוך במורשת היהודית לעולם ללמד קצר. לא להתעלם אלא לכבד.  אך הדתיים מזלזלים יותר מחילוני פשוט במורשת היהודית.
בפרק שני יחסית קצר 280 מילים גם יש הרבה מה לקצר כדי לכבד את שיטת החינוך כנזכר יש כמה שיקולים למשל אחרי שקבעו בפרק ראשון של גמרא עירובין שלא עושים כדברי רב מאיר כי יש סיבה- יכלו לקצר כול דבריו כדי לכבד כנזכר למשל משנה בלי שם הנקראת סתם משנה של מי? גם דברי רב מאיר כאשר שמרו בגמרא 'סתם משנה של רב מאיר' הינו דבריו אין הלכה כדבריו לפי ההלכה עצמה... ולכן בדוגמה יכלו לקצר הרבה מפרק ראשון ושני וכן שאר הפרקים למשל עד דברי רב שמעון שם כמעט כול התוכן לא הלכה כי לא הולכים כדברי רב מאיר ושם הדברים הם דברי רב מאיר כי סתם משנה של רב מאר כנזכר מלבד מה שבית הלל התיר שלפחות כיום יכלו לקצר- בתוכן המשנה עצמה ואז לא צריך על החלקי ההם פירוש וכן בפרק שני 'חכמיים מתירים בכול השמנים' מלבד שהמותר לא צריך להבליט גם הדעה ההחיצונית ראוי לקצר מפני כבוד מורשת כנזכר לכן יכלו לקצר כי "יש סיבה" לקצר וכבוד היה לשיטת החינוך.
תארו לעצמכם במקום 360 מילים רק ממש שלושים ושלוש כי לא צריך להכפיל כול מה שמותר ואז על 33 אשר עליהן פירוש תמציתי.... ואף אם נניח שאסור להדליק בחלב השאר יכלו לקצר- זה לא שיקול חילוני אומנם עד שהרבנים יבצעו עריכה לאור השיקולים האלה ועוד שיקולים שלפי ההלכה עצמה אין רשות הרבים [ואז כלל הלכתי שפירסם בעל יחווה דעת ובספר שולחן ערוך עצמו הדגים שכאשר 'בטל הטעם גם בטל הדין' למשל דין מבוי בגלל רשות רבים [רשי על מסת עריובין] וכן כרמלית היינו מקום מוגבה בתוך רשות רבים כאר אין מקום שבו דין רשות הרבים ועוד] ואין הלכה כדברי רב מאיר כנזכר ולא צריך לשמור במשנה מה שמותר
לאור כול האמור עלינו לשמור מרחק מספר קלוקל ומכול מה שמבוסס על המשנה והתלמוד עד שהם יטפלו ויכבדו את המורשת לעולם ללמד קצר כי יש סיבה.
ואני מכיר אחד התירוצים להאריך אך נחשף השקר כי שם נאמר בגמרא שבת "לימות המשיח אין זכות ואין חובה" היינו אין אשמה [לשון חובה חייב בגמרא היינו אשם- אבל גם אין חובה להתנהג] אם אוכלים חזיר או עושים דברי בית שמאי לימות משיח... עוד שקר נחשף. את זה צריך להבליט אבל לא להאריך בכול מה שבית שמאי אסר.
וכאשר בודקים שיש סיבה לקצר נחשף לא רק שטוב לקצר כשיטת החינוך אלא כאשר יש סיבה לקצר בתוך הלכה עצמה
ולא לימדו קצר נחשף שהדתיים לא רק מכבידים אלא שהדתיים הם מזלזלים יותר מחיליוני במורשת היהדות
ואני מדגים כמה דוגמה שיש שיקול ללמד קצר כי יש סיבה
לא מהשיקול החילוני שאפשרי להתעלם אלא שיקול של ההלכה עצמה ושיקולי עריכה כי יש סיבה
ואני אדגים
יש שיקול  מתוך ההלכה עצהמה  הנקרא בטל הטעם בטל הדין כי הגיוני כאשר אין סיבה  לא לחייב בלי סיבה וכן פירסם המנהיג ההלכתי בספר יחווה דעת ויש דוגמאות ספר שלוח ערוך לשנות מהדורות בעבר כמו טקס ברכת קידוש בבית כנסתת נגד רב משה רמבם כי בטל הטעם בטל הדין ככה יש קצת היגיון בהלכה ואכל ביטלו ויש עוד דוגמאות בספר דרכי משה ובתוספסות ולא אאריך רק שזאת שיקול שיכלו לקצר במשנה אחרי שנקבע בספר שולען ערוך שאין מקום שו דין רשות הרבים אז בטל הטעם של דיני מבוי ואין מקום שבו דין רשות הרבים ובסיבה זו אין כרמלית כי לפי המורשת מוגדר מקום מוגבה בתוך רשות הרבים אך אין ולכן יכלו לקצר בדיני מבוי ובדיני רשות הרבים כמו המשנה הראשונה של מסכת שבת כי יש סיבה לקצר פשטו יש סיבה והי שיטת החינוך היא לעולם ללמד קצר  וש ישקולים נוספים לקצר כי יש סיבה יש סיבה
דברי רב מאיר כוללל משנה בלי שם הנקראת סתם משנה ומה שמטעה ומה שמתיר וכן דברי בית שמאי כי אחרי שיש רעיון של ברייתא הינו חוץ מספיק לדעת שכול מה שלא במשנה דעה חיצונית כמו בר ברייתא חוץ
 ושיקולים נוספים פשוט יושרה אם נושא המסכת היא סוכה לא לגלגלג לנושאים רחוקים מסוכה כמו טמא
ובכלל כול מה שספר שולחן ערוך כבר פירסם להתיר  לפני 600 שנה לא צריך לשמור במשנה שמותר צריך בצע עריכה עדכנית  כי מה שמותר לא חייבים לעשות ולא צרי לשמור כדי לא לעשות  כי מותר  וכן דברי בית שמאי למרות שיש מלמדים שיעשו לימות המשיח כדברי בית שמאי נחשף השקר כי לימות המשיח לפי ההלכה עצמה אין זכות ועין חובה הייו שאין אשמה אם יאכלו חזיר או יעשו נגד דברי בית שמיא אין חובה היינו אין אשמה ולא חייבים

0 תגובות
עד שיבצעו הדתיים עריכה....
04/12/2018 15:46
noam tal
משנה, שבת, חינוך
הועבר


0 תגובות
סיפור לילדים על בית ספר
30/11/2018 15:44
noam tal
בית ספר חרדי, תפילה, שמע, מעין יח
בתחילת כיתה ג' עברתי לבית ספר חדש. כמה דברים משמעותיים קרו בימים הראשונים שלי שם.
הוריי שלחו אותי לבית ספר חרדי בניו יורק סיטי והמעבר היה לבית ספר חרדי גמיש יותר. למרות שזה נחשב "נתינת" חינוך ולא לקחו ממני אך עדיין יחסית לילד רגיל נורמלי הכבידו עלי כי לילד רגיל יש "פחות שעות בית ספר לשבוע". אבל חלק מהזמן אני ניצחתי.
1 תפילה לא ידעתי אז- את ההבדל בין מיצוות תפילין לבין זבח שרק בזבח כאשר הרגו כבש נאמר שהמיצווה לעשות 'בבוקר בבוקר' אבל טקסי דת אחרים כמו תפילין או תפילה או ציצית כאשר נאמרו בתורה- שונה ולא ממש חייבים כול בוקר... ואף אילו היה ספק, עדיין ההלכה קבעה כבר "תפסת מועט תפסת" היינו רק מעט פעם אחת ולא הרבה... אלא מעט ככה ההלכה עצמה. ורק מאוחר מדי מצאתי את הרעיון בספר של רבי הנחשב טוב וקדוש ששמו רב משה רמבן'. נחזור לסיפור חלק גדול משעות בית הספר היה לעסוק בדת- לקרוא מספר התפילה בערך שעה כול בוקר כתשעים עמודים אפילו צעיר בכיתה ג' ואחרי כן כמה שעות ללמוד מספרי דת אחרים במקביל ללימודים של מקצועות: שפה וחשבון והיסטריה וכדומה .
בבקר נכנסתי לכיתה והרבי אמר לפתוח את ספרי התפילה ולהתחיל לקרוא ואז סמך עלינו ויצא מהחדר.
בבית ספר זה התחילו ממקום אחר. עד אז התרגלתי שהיו מתחילים בעמוד 5 והיה לי בעיה להבין כי יש משהו לקרוא לפני עמוד 5 אך הנה בבית ספר זה התחילו לקרוא משהו אחר אז התחלתי לחפש כי לא קראו מההתחלה... לא הצלחתי למצוא כי לא התחילו מההתחלה וגם לא מהחלק שהתרגלתי בבית ספר הקודם... ובלי לדעת מהיכן לקרוא פשוט קראתי מה-התחלה.
הספקתי לקרוא עמוד 1 וחלק מעמוד 2 בזמן שהם כבר קראו חלק הראשון מתוך 4 [מעמוד 9 עד החלק שמדלגים ודילגו לעמוד עשרים. אוף אני קורא לאט מדי.
אז דילגתי לעמוד 20 לקרוא בעברית ביחד ועד שאני קראתי מעמוד 20 עד 24 הם כבר הגיעו לחלק הבא כבר קראו כעשרים עמודים מהר. אני המשכתי לקרוא לפי הסדר בקצב שלי בעברית באמרקה אך שאר האמרקיים כבר קראו הרבה בעברית וכבר הגיעו לחלק בתפילה שעומדים. כמעט 44 עמודים כבר קראו לא כולל העמודים שדלגו [כי ככה נהוג שנכון לדלג- כאשר נהוג בין הדתיים לדלג חלקים.] ואני עדיין בחלק הקודם.
אז כולם עמדו גם אני עמדתי עימם וקראתי את החלק שקוראים בעמידה.
בעצם דלגתי כמעט הכול מעשרות עמודים. הם הספיקו לקרוא כול 5 עמודים ואני קראתי רק שנים וכבר סיימו. אחד קרא את החלק ההוא שעומדים בו שנית ואז אני הייתי מוכרח "להשיב את התגובות שהדת מחייבת" להשיב כמו "אמן" ועוד. אז עצרתי כדי לקיים את מה שהרגשתי שאני מחוייב.
אחרי שילד אחד קרא בקול את החלק ההוא, המשיכו לקרוא הלאה את השלושים עמודים האחרונים ומה אני אעשה? עלי להשלים.... חזרתי לעמוד 3 וקראתי מה שיכולתי משם- בלי לדעת עדיין שהחלק ההוא "ממש לא חשוב לפי ההלכה עצמה" ואם יש זמן מוגבל יש חלק אחר שחשוב להקדים. אבל הייתי רק כיתה ג' אז.
ככה עשינו בערך משעה 8 בבוקר עד שעה 9 ואז הפסקה לנשנש עד שהרבי שב לכיתה. ואז הוא הכריז שנלמד ספר דת אחרי ארוחת צהריי אבל מורה לאנגלית תלמד בבוקר.
נדלג עד למחרת מה אני אעשה בנושא של תפילה.
ביום שני בבוקר 
מה אעשה? הרי אתמול ניסיתי להיות ילד טוב לקרוא מההתחלה אך אפילו הם דילגו וגם אני נאלצתי לדלג. ולא ידעתי מהיכן הם התחילו. לכן התחלתי מיד מהחלק השני שאחרי הדילוג שלהם הם דלגו אז גם אני דלגתי עד החלק שאחרי הדילוג.
התחלתי בעמוד 20 והספקתי שוב רק שני עמודים עד 22 בזמן שהם קראו עד עמוד 20. המשכנו לקרוא במקביל ושוב רק הספקתי מעט עד שהם הגיעו לחלק שבו עומדים לקרוא. אז דילגתי לעמוד עימם.
הפעם הספקתי לקרוא מעט יותר מאתמול ומהנקודה ההיא קראתי כול מילה פעמיים כדי להשלים של אתמול.... הייתי כזה ילד טוב פעם...
ואז הגיע התוספת שמכבידים עבור יום שני בשבוע והתייאשתי. פשוט סירבתי לקרוא עוד ומזלי נכנס תלמיד לכיתה שחיפש אותי.
הלמיד הזה היה גדול ממני ובעיקר בגלל ידידות עימו כשהוא עבר מבית ספר הקודם לזה אני רציתי לעבור ביחד וזה סיפור אחר. הוא חיפש אותי ואמר לי בא נשחק משחק.
זה בדיוק מה שהייתי צריך אז. יצאתי מהכיתה והלכנו לשירותים שם הוציא משחק מתקפל קטן עם מגנטים בשם סקראבל. הוא נתן לי מלבן דק של מתכת ושבע אותיות אנגלית שנדבקו במגנט. הוא הניח את המילה שלו על הכלי  ורשם נקודות. הבטתי באותיות שלי והיה מאוד קשה למצוא מילה הנה מילה בת 2 אותיות A+T מילה באנגלית הוא קלט שאני לא שיחקתי במשק הזה ואמר לי להתכונן למחרת ללמוד כול המילים הקצרות המתחילות באות A ושצריך לחבר מילה הנוספת לאותיות שכבר על שטח של המשחק.
אז הוא החזר את המלבנים הדקים בין הקפלים של המשחק ושלף משחק דמקא מתקפל גם עם מגנט.
הוא הסביר שהמתחיל במשחק יכול להזיז אחד מארבע כלים. ושאפשרי 7 תנועות. וכן ליריב לכן הוא רשם כול הצירופים ואמר שכול יום נתחיל צירוף אחר קבוע מראש ואז נמשיך את המשחק לפי המצב ההוא וזה היה מאוד מעניין . שיחקנו עד שהשעון האלקטרי שלו צלצל שצריכים לחזור לכיתה ואז ספרנו למי נשאר יתר מלך ויותר כלים לקבוע את המנצח.
הלכנו ביחד חזרה לכיתה ושאלתי את הילד הגדול מה לעשות שאני קורא לאט מדי? הוא אמר שהוא יראה לי במקור אבל בקצרה מספיק לקרוא "חמש מילים של שמע" כמו שעשה רבי יהודה הנשיא שנחשב טוב וקדוש ו-"שאם הוא עשה ככה זה מספיק" בהחלט וגם לעשות כדברי רב עקיבה מספיק תפילה קצרה הנקרא "מעין" תפילה.  שיקול נוסף אמר שכל זה אחרי גיל 13 בר מיצווה כי מגיל 13 אז היהודי אחראי לעשות דת אבל שנינו הוא אמר צעירים מזה ואין אחריות עלינו לכלום לכן מוטב שנעשה משהוא לפחת את המחשבה לשחק והבטיח שיאסוף אותי מהכיתה שלי למחרת.
ירד ממני המון לחץ כי  קלטתי שאני צעיר מדי להיות אחראי על טקס דת כמו קריאת התפילות ושבכלל קראו יותר ממה שנחשב טוב ומספיק סם הכבדה ואכן בהפסקה הוא הראה לי בספר ההלכה של התלמוד בבלי שככה עשה רב יהודה הנשיא ואם הוא עשה ככה אין חשש  גם לנו זה מספיק וגם דברי רב עקיבה "מעין שמונה עשרה" ושהלכה כרב עקיבה... ואז הייתי קורא כמו רב יהודה הנשיא רק 5 מילים ומחכה שיאסוף אותי ואז שיחקנו את הצירופים של משחק דמקה... כי הרי הרבי לא היה בכיתה לבדוק.
גם לימודי ספר בראשית סירבתי להקשיב אבל זה סיפור אחר.
אז דעו שהשקר נחשף אפילו הדת עצמה לא מחייבת לקרוא את מה שהרבנים מחייבים לקרוא אז תדפדף כמו כולם אבל דע שלא ממש חייבים לקרוא כי רחוקים מאוד מהדת המתורת בספרי ההלכה עצמם.
0 תגובות
« הקודם 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 הבא »