ידוע בוודאות שהתאריך עכשיו הוא שני של תשרי- ולא רק כי הכינו מראש לוח שנה...
אלא כי יש שיקול של ההלכה- 'שיקול דתי טהור' שנקרא דין של 'רוב' וכאשר כתב הפרשן הרבני- רב שלמה רשי שלפי דין 'רוב' ידוע שאתמול היה אחד של תשרי כי לפי דין רוב אין חשש של ספק, מתנהגים כאילו ידוע כי יש דין של "רוב" כאשר רב שלמה מפרש שם. ואז היה ידוע לנו שכבר עבר היום שבו הרצף של ברכות כמו מלכיות... עכשיו לא היום ההוא כי לא אחד בתשרי שבו אמר רב עקיבה להגיד את 'הרצף של אבות וקדושת היום עם מלכיות ותוקע' כי ככה דין רוב שבתוך הדת- 'שיקול דתי טהור' שלא צריך היום כול מה שהרבנים מכבידים לא במלחמה נגד הדת- שלא צריך להתנהג כמו דתי בתאריך 2 תשרי אלא דווקא לפי שיקול דתי טהור אשר מסרו במסורת אפילו במדינה אירופאית שם גר רב שלמה רשי אפילו שם ידוע בהתנהגות איזה תאריך נחשב אחד בתשרי ולא צריך להכפיל לא יום הראשון של סוכה ולא הטקסים של אחד בתשרי... בעצם הרבנים הדתיים הם אלה שעמדתם היא 'נגד שני פרטים האלה של הדת' הם החליפו את דת היהדות בדת זרה. ובאופן של רוע לב אם רק נבדוק.
בכלל לעשות שוב כול מה שעשו אתמול- שתפס יותר מארבע שעות- הרי גם אתמול הרבה מהקריאות היו באופן לא מתאים למורשת כי שברו את הרצף המתואר במשנה- לכמה חלקים- כול אחד שלא מתאים לרצף שמסר רב עקיבה במשנה.
יכלו לקבוע כאילו מכבדים את המסורת כאילו-שעה לבוא לבית הכנסת ואז "לעשות בדיוק הרצף המתואר במשנה" היינו בקצרה 'אבות עם קדושת היום עם מלכיות ותוקע' ובכך להתחיל ולסיים- באופן המתואר בדברי רב עקיבה במשנה שהרי בהתנהגות הלכה כרב עקיבה.... אך לא ככה עושים לא היום ולא אפילו אתמול למשל אתמול שברו את הרצף ויש להם חלק שבו 'אבות וגבורות בלי מלכיות' ואז כאשר התלמידים בתמימות עושים מה שאמרו להם- וקראו את הרצף שהרבנים הדפיסו- שזה כבר ממלא כשעתיים משעה 7 עד שעה 9 אילו היו שואלים 'הנה עשינו את המאמץ' נלך לשחק עם הילדים משחקי שולחן- או אם הבנים ובנות שלנו- יגידו באמת הרצ שקאתם אינו מתאים כי ברצף של רב עקיבה צריך 'מלכיות ותוקע' ניכר רוע הלב שלא עושים ככה אלא מדפיסים קריאות אחרות ואריכות באופן השונה ואז מחייבים את התלמידים לקרוא עוד ועוד חלקים שאפילו הרבנים של המשנה לאאמרו לקרוא לא סיפור שרה אין במשנה הלכה לקרוא סיפור שרה בראש השנה כאשר עסקו ביום הזה "סוגיה במקומה" כי אין הלכה כרב מאיר.
ממש רוע לב להגיד לקרוא כול הקריאות- אשר באמת תפס יותר משעתיים ואז אומרים במאמץ אשר עשית עדיין לא עשית במאמץ הזה את הרצף המתואר במשנה- אז נשארים התלמידים עוד- ועושים עוד מאמץ וזמן בשני שברי רצף- קולות שופר בלי ברכות ונוסף בעדות אשכנז גם קוראים 'מלכיות בלי שופר' גם אלה באופן שלא מתאים לרצף ואז אחרי כול הזמן הזה עדיין לא עשו את הרצף שבדברי רב עקיבה אשר יכלו לעשות מההתחלה וגורע עוד יותר שגם היום בניגוד הלתנהגות של כלל הלכה הנקרא רוב כנזכר יעשו את הכול שוב לא רק הרצף המתאים לדברי רב עקיבה אלא גם חלקי הרצף וניכר את גודל רוע הלב של הרבנים הדתיים-
זאת סיבה לשמור מרחק מבתי כנסת אפילו ביום שלפי חשבונם אחד בתשרי אבל גרוע במיוחד הן עצם הקריאות והן מה שמכבידים בתאריך 2 תשרי וכנזכר. שלי יגידו שבאירופה צריך לעשות בחג סוכות בפול כי אפילו שם כתב רב שלמה כנזכר שיש שיקול הלכתי לטפל בספק התאריך בהתנהגות נקבע איזה יום נחשב אחד בתשרי שבו הרצף ולפי הקביעה לא צריך הכפלה לא של היום ולא של סוכה. ונחזור לראש השנה רק אחרי הרבה שעות היינו בכמה בתי כנסת יותר מארבע שעות 4 מגיעים אז לרצף המתואר במשנה של 'אבות עם מלכיות ועם תוקע' נחשף את גודל מידת רוע הלב של הרבנים כי יכלו להנחות מההתחלה בדיוק הרצף של המשנה ברצף ההוא להתחיל וככה להדפיס בעמוד הראשון.
ואז נחשף שברוע לב למרות שידוע שהתאריך עכשיו לא אחד בתשרי כנזכר כי יש כלל הלכתי כיצד האופן להתנהג כנזכר, אלא ידוע בוודאות שני בתשרי וכנזכר ככה כבר הדפיסו מראש בלוח השנה כי יש כלל הלכתי כדברי רב שלמה רשי שבידוע שאחרי תאריך 29 אלול ההלכה קבעה להנתהג לפי דין 'רוב' שאז למחרתו של 29 הוא יום אחד בתשרי שבו אמר רב עקיבה הרצף הנזכר של 'מלכיות ותוקע' אשר ייתכן שמקיים בתקיעה אחת היינו קול אחד וגם בזה יש כיוון ברור "תפסת מועט תפסת" אם יש ספק כמה קולות אז תפסת מועט בקול אחד תקעו אז קיימו לתקוע... אך הרבנים מכבידים לעשותת את הרצף יום נוסף שנית ולא רק 'הרצף המתאים' אלא כנזכר רק מתחילים 'רצף המתאים' אחרי הרבה קריאות והרבה 'חלקי הרצף שלא מתאימים' ואחרי השקעה של כמה שעות ומאמץ- ועוד פרט שהפרשנות המסורתית של ברכת 'קדושת היום' נשמרה בדברי סעדיה 'האל הקדוש' ככה כתב סעדיה לשמר ואז בדיוק מתאים לדברי ישעיה שבהקשר של 'ויגבה במשפט אז מתאים הביטוי האל הקדוש' אך הדתיים הפכו את דברי סעדיה ששמר את המורשת ומשקרים יחסית להלכה עצמה בגמרא "בין" גם פרט זה מתאים לדברי דסעדה כי רק 'בין ראש השנה ליום כיפור' אומרים המלך הקדוש, אבל באחד בשתרי לא 'בין' בדיוק מתאים לסעדיה אך הדתיים לא שמרו על המורשת אלא הדבירו אותה כול כך רחוק עד שתמיד האומר כמו סעדיה מכבידים עליו להגיד מההתחלה בלי הביטוי אל הקדוש-
כאילו סעדיה לא טוב? להגיד האל הקדוש אך הדתיים לא עושים את דברי סעדיה ששמר את המסורת שמסרו כח רק היום באמת נחשב 'בין' ואז אומנם מתאים לפי הגמרא להגיד המלך ואז גם 'לא צריך את הרצף שבדברי רב עקיבה אשר כנזכר בהקשר של יום אחד בתשרי- רואים שהלכו רחוק מאוד מהמידע שנמסר במורשת בהרבה פרטים ובכול אלה באופן המכביד ובכך נחשף גודל רוע ליבם.
ולאור שמכבידים לעשות שנית את הרצף של דברי רב עקיבה ועוד הכבידו עוד יותר- לעעשות לפני הרצף המתאים גם במשך שעות של קריאות חלקים לא כמו הרצף במשנה ושבכלל מסכת ראש השנה מעולם לא כתבה כי לא חשוב לעשות ואין יסוד במשנה להתנהג ככה רק הכבדה ברוע לב אף לעשות 'שברי רצף' כמה חלקים של שברי הרצף כמו אתמול שיש שעות של קריאות ואריכות ואז בליבם צוחקים על התמימות כי עדיין לא עשו בכול המאמץ והשעות את הרצף המתואר.
רק אחרי שעות של משקיעי זמן וקריאות ארוכות אז מגיעים לרצף המתואר בדברי רב עקיבה אך כנזכר זה בתאריך אחד בתשרי וידוע לפי ההלכה עצמה היינו לפי דין 'רוב' כנזכר שאתמול היה אחד בתשרי והיום לא- ולכן הדפיסו מראש את לוח השנה שלהם. כמה רחוק מהמורשת עצמה- והתלמידים לא בודקים- אילו בדקו היו רואים את גודל רוע הלב של הרבנים והיו שומרים מרחק מבתי הכנסת ומהרבנים הדתיים. כי כאשר נחשף שהרבים אינם מקור אמין מי מקור אמין? אז מה נשאר לעשות?
**** לאור כול האמור נשאר להיות חילוני כי אין מקור אמין לתאר את הדת כפי שנמסרה- וחשוב דווקא אם מכבדים את המורשת היהודית לשמור מרחק מבתי כנסת של הדתיים ומהדת הזרה שלהם שאייננה דת היהדות אלא בהשוואה ניכר שרחוקה היא מאוד מהמורשת היהודית וכנזכר.
;){kind=link}