יש בספר 'וידוי ארוך מאוד' הממלא כמה עמודים וביחד מאות מילים אשר הדתיים קוראים 9 פעמים שוב ושוב ככה בספר בלי לבדוק אם יש הנחייה כזאת בהלכה המקורית או לא. אז נבדוק: האם במשנה יש יסוד למנהג הזה לקרוא וידוי ארוך תשע פעמים?
מלבד שאין יסוד במשנה לחזור על הוידוי הרבה פעמים, יש מקור במשנה להגיד את הויידוי של עוו פשעו עם זבח ואת החלק המתאים הזה שיכלו להגיד הנה ראו אנחנו עושים כמו קדמונינו- את זה לא יקראו עד אחריח הרבה שעות. זה דומה לפגם של תפילת ראש השנה שהרצף במשנה של "אבות עם זכרונות ותוקע" ויש להם חלק מתאים לרצף זה, אומנם במקום לעשות בהתחלה את מה שמתאים כי מתאים, לא מגיעים לחלק ההוא עד אחרי הרבה שעות של קריאות אחרות שלא מתאימים לרצף הנזכר... ואין יסוד במשנה שחייבים לקרוא רצף שונה... רק רצף המתאים! ומי יגלה לכם שאפשרי לבוא אחרי שהם קראו שעות מרובות... הרבנים לא מקור אמין... וכן ביום כיפור החלק המתאים של "עוו פשעו, רק אחרי שקראו התלמידים הרבה קריאות שאין יסוד שחייבים לקרוא אותן.
בעצם אין יסוד במשנה מסכת יומא 'להתפלל חמש תפילות' ולא ארבע תפילות! אין יסוד במשנה לדת הזרה של דתיים בדור שלנו! הם עושים עבודה זרה שהיא זרה יחסית ליהדות. אפילו אם נניח רק לרגע שאסור לאכול... בנושא של הוידוי והתפילות נחשף פגם ואין מקור אמין כי הרבנים לא מייצגים בנאמנות את המידע שנמסר במדורת היהודית והואיל ואין מקור אמין לא הגיוני להאמין שאסור לאכול כי אפשרי שגם בזה יש שיקול לאכול כרגיל. ואף החלק המתאים להגגיד "עוו פשעו" עם זבח הרי מנהיג ההלכתי רב יצחק ריף לא כלל בהלכות של יום כיפור כי גם וידוי כזה לא ממש חייבים כשאין זבח. כי תלוי בזבח וכשאין זבח אין וידוי נשאר אין אפילו וידוי אחד שההלכה באמת חייבה ומי ילמד את זה? נחשף שהרבנים הדתיים לא מקור אמין לתאר את הדת היהודית. ושנשאר להיות חילוני כי אין מי שיתאר את הדת בנאמנות. בכול הפרטים יש שיקולים בתוך הדת עצמה שלא ממש חייבים. אבל מרבים לפרסם אותם רק מתנהים בדת זרה ובעבודה זרה אשר זרה היא מדת היהדות של זרם ההלכתי המקורי.
במשנה מתי יש וידוי של "עוו פשעו"? אצל זבח... אז רק אחרי שהדתי קורא בערך שש שעות מגיע החזן לחלק המתאים למשנה ואם וידוי הוא חשוב ראוי להקדים 'ולהתחיל בחלק ההוא' ולא להתנהג כאילו חייבים לקרוא כול מה שלפני החלק ההוא.
יכלו להכין ספר שבו 'להתחיל במה שמתאים' לתיאור של המשנה אך יחסית למשנה עצמה שהיא הספר יסוד של ההלכה לא מלמדים ככה אלא מלמדים כאילו חייבים לקרוא המון אשר אין יסוד לקריאות ההן במשנה של ספר היסו הנזכר ששמו משנה. עד שהחזן קורא 'חלק של זבח' שהוא מאוחר ביום למשל שעה 14.00 ואז אומר עוו פשעו... מדוע מלמדים לבוא לבית כנסת שעות לפני השעה 14.00? זה לא מייצג את המסורת של היהדות ולהגיד זאת ההלכה רק שקר הוא. כי אין יסוד במשנה להגיד וידוי הרבה פעמים ולא לפני יום כיפור אלא ההפך מה שבמשנה הוא וידוי עם זבח... אשר כנזכר מתאים רק אחרי שקראו כול הקריאות שההלכה לא באמת חייבה לקרוא... ואף הוידוי המתאים עם זבח החליט רב יצחק ריף לא לכלול עם הלכות של היום כי אין זבח. כול מה שקשור לזבח לא חייבים לעשות היום ולכן לא כלל את הרעיון של וידוי "עוו פשעו" שבמשנה כי לא חייבים לעשות.
גם נבדוק עוד קריאות כי קל לבדוק- סעדיה כתב שאחרי שאוכלים סעודה 'באים לבית כנסת להתפלל ערבית ומתאר את תפילה של ערבית" ניכר שאין שום תוספת לפני התפילה שתיאר ונחשף שלהגיד כמו שרבנים דתיים מלמדים בדור שלנו 'חשוב לקרוא משהו לפני" ברכת מעריב- יהיה שקר.... הרבנים הדתיים לא מקור אמין ובלי מקור אמין לתאר את הדת נשאר רק להיות חילוני. כי מי יגיד לך "ספר מסוייים הוא ספר טוב"? אין מקור אמין אין מי שמלמד את התוכן שבאמת נמסר במורשת- מלבדי... וגם אני לא יודע כול התרמיות. כי יש מאות.
אפילו להגיד "חייבים לבוא לבית כנסת" שקר יחסית למורשת כי שמר סעדיה שאפשרי להתפלל ביחידות "כרצונו" ראו בהמשך.
ניכר שלא נהגו בדור סעדיה להוסיף שום דבר לפני ברכת "המעריב" ורק שקר יהיה להגיד חייבים לקרוא קריאות לפני מעריב- למשל לקרוא "כול נדרי באיטיות" האם ההלכה חייבה לקרוא בכלל ובאיטיות בפרט. אם צריך למלא זמן יכלו לקרוא בבית סיפור מעניין במקום קטע או פסקאות שההלכה של רבני המשנה לא חייבה וגרוע עוד יותר באיטיות אפשר לשמוע את הגניחות אם קוראים תקרא אבל לא ככה לאט בהכבדה אומנם לא ממש חייבים לקרוא חלק ההוא כי לא נהגו קדמונינו להוסיף לפני ברכת מעריב וגם ברכת מעריב יש שיקולים בהלכה עצמה של אממש חייבים למשל "אין הלכה כדבר רב מאיר" שיקול המשחרר את דברי רב מאיר שיום כיפור אסור באכילה... כי משנה בלי שם הנקראת ,סתם משנה היא דברי רב מאיר לפי המורשת ומנהיגי ההלכה קבעו בספר יסוד גמרא שאין הלכה כדברי רב מאיר כי יש סיבה לכך בגמרא עירובין פרק ראשון וכן הברכות שאצל שמע גם משנה בלי שם וכנזכר סתם משנה היא דברי רב מאיר ובכלל הלכה כרבא שתפילת ערבית רשות כדברי רבא בספר יסוד של ההלכה הנקרא גמרא וזה מהותי כי הגמרא הוא ספר מהותי בדת של ההלכה.
וכן הסכימו רב יצחק ריף שהלכה כרבא- ואז תפילת ערבית יש רשות לברך אבל לא חייבים לברך כי בגדר רשות. ואם אומרים חייבים להתפלל נחשף שמשקרים. ומגלים פנים בתורה "שלא כהלכה" כי ההלכה היא להתנהג כדברי רבא הולכים בהתנהגות- וכן כתב רב משה רמבם "אין מי שחייב בתפילת הערב". אז אם מלמדים לילד או לחוזר בתשובה תעשה כי אתה מחוייב נחשף שמשקרים. יכלו להגיד את האמת אם אתה רוצה יש רשות... ואז אם לא רוצים לא חייבים.
צריך לדעת שיש "רשות" לברך את הברכות של תפילת מעריב אומנם אפילו רב משה רמבם שאהב את הדת ולא היה אויב- כתב גלוי במפורש "אין מי שחייב בתפילת העררב" [אפילו עבור מי שרוצה להיות חסיד- ככה לפי ההקשר] ומלבד כול דברי הרבנים הדתיים עד עכשיו שנחפשו ששקר הם-
גם משקרים שחשוב 'כולם ילכו לבית כנסת בשביל כול נדרי- ראו כמה רחוקים הם מדת היהדות הרבה צעדים רחוק- הרי כתב סעדיה גלוי במפורש שיכול ואפשרי להתפלל יחיד "כרצונו"-
היינו תלוי ברצון- כרצונו... לא שיחליטו אחר וילחצו עלי. ובכלל אותו חלק לא נהגו להגיד כול נדרי בדור סעדיה אלא כנזכר באו ואמרו מעריב היינו ברכת המעריב מי אמר להוסיף לפני זה? אין יסוד בהלכה שחייבים כי אילו היו חייבים סעדיה היה כותב אומנם אין שום תוספת לפני מעריב לעומת מה שהדתיים קוראים ומדפיסים בדור שלנו.
ובכלל על תפילת מעריב כנזכר הלכה כדברי רבא "תפילת ערבית רשות" מכמה שיקולים ובפרט כתב רב משה רמבם 'לא חייבים בה' בקצרה השיקולים הם: כלל 'הלכה כמו רבא' וכן כתב אפילו מנהיג ההלכתי רב יצחק ריף וכן כתב רב משה רמבם שהסיבה שלא חוזר שנית את תפילת ערבית היא "כי אין מי שחייב בה"-
גלוי במפורש שאין מי שחייב בה אז לא ממש חייבים לקרוא את תפילת ערבית ושקר יהיה להגיד שכולם חייבים ***ראו כמה רחוקים הדתיים הם מהמורשת היהודית- הרבה צעדים בניגוד לדברי רב משה רמבבם ולדברי סעדיה כנזכר למשל "כרצונו" אפשרי להתפלל ביחידות בלי בית כנסת. מי מלמד שאפשרי יחיד? וששאר הפרטים לא ממש חייבים אלא מה שאומרים ושותקים בכך רק מרמים את התלמידים
ומה יעשה ביחיד? לא חייבים להוסיף שום תוספת לפני ברכת המעריב כניכר בדברי סעדיה ואף החלק ההוא שכתב סעדיה לא חיוב כי תפילת ערבית רשות כמו שכתב אפילו רב משה רמבם והמשנה שאומרת לברך עם שמע כנזכר הוא משנה בלי שם היינו סתם משנה של רב מאיר וכנזכר כבר החליטו שיש יבה לא ללכת כדברי רב מאיר - יש סיבה. שונה מאוד ממה שרגילים להדפיס בדור שלנו... ממש רחוקים מהמורשת שנמסרה במסורת
וכנזכר עוד יותר רחוקים כי הלכה כרבא כנזכר אפילו הרמבם כתב "אין מי שחייב בתפילת הערב" אז שקר יהיה להגיד כולם חייבים להתפלל תפילת הערב- כפי שהדתיים והחרדים מלמדים לתלמידים ולילדים ולחוזרים בתשובה שאין להם הזדמנות להכיר את דברי הרב משה רמבם ואל תגידות דעת יחיד כי מה שטוב בדברי הרב משה רמבם הוא שיש פרשנים שמראים את המקור לדבריו ושתמיד רב אברהם ראבד מסכים אם לא הפרטים שבהם התנגד אז רק תרמית היא להגיד דברי הרמבם דעת יחיד- ובפרט זה גם רב יצחק ריף הכריע כדברי רבא.
רחוק עוד יותר להוסיף פיסקאות לפני ברכת 'המעריב' אשר בעצמה בגדר דברי רב מאיר כנזכר.
ובכלל התפילה של הרב בגדר רשות שיש רשות לברך- היינו אם בוחר יש רשות אבל לא חייבים והם ממש רחוקים לשקר "כולכם חייבים בכול הפרטים" מי יגלה את התוכן שבאמת נמסר? לא הדתיים. אפילו בלוג זה לא הופיע עם מאמרים חדשים כי רוצים להסתיר את ההוכחות.
***נחשף גם הפעם שהרבנים הדתיים לא מייצגים בנאמנות את המורשת של דת היהדות ונשאר להיות חילוני כי 'אין מקור אמין' לתאר את הדת בשבילך עד שמלמדים כול הפרטים האלה-
ויכלו להגיד את האמת כי כול אלה באמת נמסרו במסורת היהודית 'להגיד תתפלל ביחיד כרצונך' כאשר כתב סעדיה ואף דברי סעדיה חמש תפילת אין יסוד במשנה שחייבים חמש תפילות ואין יסוד במשנה 'להגיד וידוי הרבה פעמים' הכול ממש דת זרה כמו שרחוק תוכן האיסלאם מהיהדות כי לא ככה הקפידו קדמונינו רב יהודה הנשיא.
רק במשנה וידוי "עם זבח להגיד עוו פשעו" וחלק ההוא "עוו פשעו" רק מגיעים אל החלק ההוא אחרי כשש שעות של קריאות אחרות- הפרט המתאים הוא רק מאוחר מאוד ומי אמר לקרוא כול מה שיש לפני החלק המתאים? אין הנחייה במשנה לקרוא אותן הקריאות- ועוד פרט על הוידוי
יש סיפור בתלמוד בבלי גמרא יומא שמואל עמד ואמר "אבל אנחנו חטאנו" ללמד שעיקר הוידוי הוא המילה "חטאנו, אז צריך ללמד שזה העיקר ולא ממש חייבים בוידוי הארוך בעצם בתפילה שנקרא נעילה רק קוראים "אבל אנחנו חטאנו" אבל הוידוי הארוך וככה יכלו בכול וידוי- אומנם כנזכר גם אין יסוד לרעיון שיש חמש תפילות או אפילו ארבע תפילות ביום... ממש דת זרה.
והחצוף קארו שהעיז לכתוב "נהגו לעמוד ביום כיפור" בניגוד למעשה של שמואל ולכלל ההלכתי שהיה צריך לדעת :מעשה רב" היינו מה שעושה שמואל הוא גדול לקבוע כיוון והנה אם שמואל "עמד" בחלק ההוא ניכר שהיה יושב... ולא כדברי שולחן ערוך שלא מייצגים בנאמנות את המורשת היהודית כאילו עמדו בכול כי ישב בכול עד הפרט הזה בוידוי אז ניכר שאפשרי לשבת ולכן ניכר שספר שולחן ערוך הוא ספר פסול ובלי מקור אמין כי אין ספר שולחן ערוך מקור אמין והרבנים לא מקור אמין כניכר מכול ההשוואת נשאר להיות חילוני כי אין מקור אמין לתאר את הדת.
;){kind=link}