עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
שלום שמי נועם אני הוכשרתי להיות רבי חרדי. פגשתי מידע במורשת ההלכתית שלא טורחים לפרסם ואשר עשוי להשפיע על החלטות ובחירות של אוהבי אמת.
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
שבת  (28)
הלכה  (26)
ראש השנה  (23)
משנה  (20)
שופר  (12)
ברית מילה  (11)
יום כיפור  (10)
שירה  (10)
בראשית  (9)
ספר בראשית  (9)
תלמוד בבלי  (9)
מיצוות  (8)
מקרא  (8)
סתם משנה  (8)
פסח  (8)
גמרא  (7)
דת  (7)
סוכה  (7)
ספר שמות  (7)
פורים  (7)
תפילה  (7)
תשעה באב  (7)
תשרי  (7)
הלכות שבת  (6)
זבח  (6)
חנוכה  (6)
מועדים  (6)
אברהם  (5)
בית המקדש  (5)
גשם  (5)
יהדות  (5)
יצירתיות  (5)
ירושלים  (5)
ספרות  (5)
סתו  (5)
צום  (5)
שולחן ערוך  (5)
תושבע  (5)
תפילין  (5)
אבלות  (4)
אהבה  (4)
אלוהים  (4)
בריאת העולם  (4)
היסטוריה  (4)
חורף  (4)
ירמיה  (4)
לוח שנה  (4)
מסיני  (4)
מצרים  (4)
משמים  (4)
ספר דברי הימים  (4)
ספר מלכים  (4)
שמש  (4)
תורה  (4)
אור  (3)
אסתר  (3)
בבא בתרא  (3)
ברכות  (3)
גהנום  (3)
חג המצות  (3)
חג סוכות  (3)
חטא  (3)
חינוך  (3)
חרוז  (3)
יוספוס  (3)
ימים נוראים  (3)
ירח  (3)
כאב  (3)
מטר  (3)
מלכיות  (3)
מלכים  (3)
מצה  (3)
משה  (3)
משנה שבת  (3)
נר חנוכה  (3)
סין  (3)
סיפור  (3)
סיפורים  (3)
סליחות  (3)
ספר ויקרא  (3)
עשר מכות  (3)
צאת השנה  (3)
צהל  (3)
ציצית  (3)
שמע  (3)
תורה שבעל פה  (3)
תנך  (3)
תריג מיצוות  (3)
abortion  (2)
history  (2)
plastic  (2)
אביב  (2)
אינוס מיני  (2)
אכילה בחוץ  (2)
אמת  (2)
ארבע כוסות  (2)
בבא קמא  (2)
בין המצרים  (2)
בלון ורוד  (2)
במדבר  (2)
בקשה  (2)
בר מיצווה  (2)
ברכות השחר  (2)
גט  (2)
גלות מצרים  (2)
דם  (2)
הגדה  (2)
הגדה של פסח  (2)
הטמנה  (2)
הלל  (2)
העבר  (2)
ויקרא  (2)
זבחים  (2)
זקן  (2)
חג מצות  (2)
חגים  (2)
חודש ראובן  (2)
חום  (2)
חיריק  (2)
חמץ  (2)
יום הזיכרון  (2)
יומא  (2)
יונה  (2)
יצחק  (2)
ירח מלא  (2)
ישיבות  (2)
ישראל  (2)
כבוד האדם  (2)
כיפה  (2)
כפרה  (2)
לולב  (2)
מונותאיזם  (2)
מורשת  (2)
מות יומת  (2)
מזבח  (2)
מזמור  (2)
מים  (2)
מכות מצרים  (2)
מסופטמיה  (2)
מסע כוכב  (2)
משפחה  (2)
משפט אנס  (2)
נזק  (2)
ניסן  (2)
נצרות  (2)
סוכה בתוך הבית  (2)
ספר שופטים  (2)
ספר שמואל  (2)
ספר תורת משה  (2)
עברית מקראית  (2)
עדות הירח  (2)
עולם הבא  (2)
עונש  (2)
עונשי פשע  (2)
עם ישראל  (2)
פרח  (2)
קור  (2)
קציר  (2)
ראש חודש  (2)
ראש שנה  (2)
שופטים  (2)
שיוויון  (2)
שמואל  (2)
שמיני עצרת  (2)
שנה  (2)
תהילים  (2)
תוקע  (2)
תחינה  (2)
תחליף לספרי דת  (2)
תרועה  (2)
12  (1)
613  (1)
abraham  (1)
adventure  (1)
atheism  (1)
atomic bombs  (1)
ay  (1)
bible doc  (1)
biblical hebrew  (1)
dreams  (1)
ester  (1)
faith  (1)
festivals  (1)
genesis  (1)
gold  (1)
harry potter  (1)
herzl  (1)
hobbit  (1)
holy  (1)
human sacrifice  (1)
israelites  (1)
jerusalem  (1)
jewish new year  (1)
jews  (1)
magic  (1)
marriage  (1)
masturbation  (1)
mesa  (1)
moon  (1)
nazi  (1)
new year  (1)
oral law  (1)
passover  (1)
physics  (1)
proton  (1)
ram horn  (1)
rhyme  (1)
second aliya  (1)
six day war  (1)
sourdough  (1)
support israel  (1)
taurus  (1)
tiglath  (1)
unity  (1)
vegetarian  (1)
wizard  (1)
ww2  (1)
yom kipur  (1)
zionism  (1)
zohar  (1)
אב  (1)
אבי יותם  (1)
אבידה  (1)
אבלות ירושלים  (1)
אדר ב  (1)
אונס  (1)
אופי  (1)
אור מלא  (1)
אושר  (1)
אות בספר תורה  (1)
אותיות  (1)
איים  (1)
אין היקש למחצה  (1)
איסלאם  (1)
אל בית אל  (1)
אל יחיד  (1)
אל-זר  (1)
אלגריה  (1)
אלה  (1)
אלימות  (1)
אלקטרי  (1)
אם  (1)
אמונה  (1)
אמונות  (1)
אנס מיני  (1)
אנשים  (1)
אסון מירון  (1)
ארבעה בנים  (1)
ארד  (1)
אריגה  (1)
ארץ ההוא  (1)
אש  (1)
אשור  (1)
אתאיסט  (1)
אתיקה  (1)
אתרוג  (1)
באש ישרפו  (1)
בודהיזם  (1)
בוקר  (1)
בור  (1)
בחן בחסד וברחמים  (1)
בטל  (1)
בטל הטעם בטל הדין  (1)
ביכורים  (1)
בינוני  (1)
ביקורת  (1)
ביקורת על שיטת הדתיים  (1)
ביקוש ותקציב שירות דת  (1)
בישול בתולדות שמש  (1)
בית הלל  (1)
בית יוסף  (1)
בית ספר חרדי  (1)
בית שמאי  (1)
בל תגרע  (1)
בלי חטא  (1)
בלי חשש עונש  (1)
בן יג למיצוות  (1)
בני בנימין  (1)
בצורת  (1)
בריאה  (1)
בריאות  (1)
ברית  (1)
ברכות התורה  (1)
ברכות שמע  (1)
ברכת היום  (1)
ברכת המזון  (1)
ברכת שבת  (1)
גבול סורי  (1)
גדליה  (1)
גיוס  (1)
גילוח  (1)
גלגול נשמה  (1)
גלות  (1)
גנץ  (1)
געגועים  (1)
דבר למד מעניינו  (1)
דברים  (1)
דג  (1)
דוד המלך  (1)
דור  (1)
דורות  (1)
דין  (1)
דין זמן המיצווה  (1)
דינה  (1)
דמיהם בם  (1)
דניאל  (1)
דפוס  (1)
דצמבר  (1)
דקדוק  (1)
דתות  (1)
הבת שלך  (1)
הגייה  (1)
הגינות  (1)
הגנה עצמית  (1)
הדלקת נרות  (1)
הדס  (1)
הושע  (1)
הזן את הכול  (1)
היא הוא  (1)
הינדו  (1)
הינדואיזם  (1)
היקש  (1)
הכפלת תפילת ראש השנה  (1)
הכרה  (1)
הכרזת הקמת המדינה  (1)
הלכות ראש השנה  (1)
הללו  (1)
המורשת  (1)
הנגלות לנו  (1)
הסבר קצר  (1)
הפלה  (1)
הפלנטה שלנו  (1)
הפסקת הריון  (1)
הפרדת דת משלטון  (1)
הרעל שבדת  (1)
השבת אבידה  (1)
התעו  (1)
ובא לציון  (1)
ובנה ירושלים  (1)
והפילו השופט  (1)
ויברא את האדם  (1)
וידוי  (1)
ועניתם  (1)
זוהר  (1)
זיבת דם  (1)
זיכרון  (1)
זיכרון הדר  (1)
זיכרון חיילי צהל  (1)
זיכרונות מרים  (1)
זכות יהודים  (1)
זכרון תרועה  (1)
זלזול הדת באלוהים  (1)
זמן ארוחה  (1)
זרע גבר  (1)
חג השבועות  (1)
חג פסח  (1)
חגיגה  (1)
חודש  (1)
חודש הראשון  (1)
חוכמת אלוהים  (1)
חולם  (1)
חופש  (1)
חופש דת  (1)
חופשת חנוכה  (1)
חוק השבות  (1)
חוק מגונה  (1)
חורבן ירושלים  (1)
חושך  (1)
חזקיה  (1)
חזרה בשאלה  (1)
חידא  (1)
חיות  (1)
חילול שבת  (1)
חילוני  (1)
חיפוש מהיר  (1)
חירות  (1)
חלב  (1)
חלה  (1)
חליצה  (1)
חללי צהל  (1)
חלם  (1)
חפירה במועד  (1)
חרוז עצמאות  (1)
חרוזים  (1)
חרס בבל  (1)
חשמונאים  (1)
חשמל בשבת  (1)
חתול  (1)
חתונה  (1)
חתונתו  (1)
טבע  (1)
טוב אלוהים לכול  (1)
טומאה  (1)
טכס  (1)
טמא  (1)
טקס  (1)
טקס נר  (1)
טרור  (1)
יבמות  (1)
יבשה  (1)
יד  (1)
יהודה  (1)
יהוה  (1)
יהויכין  (1)
יהויקים  (1)
יהושע  (1)
יהשוע  (1)
יואל  (1)
יום הכיפורים  (1)
יום העצמאות  (1)
יום זיכרון  (1)
יום ירושלים  (1)
יום כיפור לא מספיק  (1)
יום סילוח  (1)
יום תרועה  (1)
יום-כיפור  (1)
יוסף  (1)
יופי  (1)
יוצר אור  (1)
יושרה  (1)
יותם  (1)
ייטב לך  (1)
ים  (1)
ימול בשר ערלתו  (1)
ימות המשיח  (1)
ימי שמחה  (1)
יעקב  (1)
יעקוב  (1)
יצירה  (1)
ירושה  (1)
ישבן  (1)
ישיבה קטנה  (1)
ישיבה תיכונית  (1)
כורש  (1)
כט נובמבר  (1)
כי ימכור את בת שלו  (1)
כיבוד אב ואם  (1)
כלי משכן  (1)
כלל ופרט  (1)
כניסת שבת  (1)
כעס  (1)
כפייה  (1)
כפייה דתית  (1)
כפרה כיפור  (1)
כפת תמרים  (1)
כתבות בנושאים  (1)
לא הטריחו  (1)
לא תעשה  (1)
לבטלה  (1)
לבן  (1)
לג בעומר  (1)
לגדול גבוה  (1)
לגנוז  (1)
להטב  (1)
להתבגר  (1)
לוח ירח  (1)
לוח שנה יהודי  (1)
לוח שנה עדיפי  (1)
לוח-שנה  (1)
לוי  (1)
לולב בשבת ביום הראשו  (1)
לחם  (1)
לידת אור  (1)
ליל הסדר  (1)
לילה  (1)
לנקות חטא  (1)
לעולם ללמד קצר  (1)
לרוץ  (1)
מאיר  (1)
מבוי  (1)
מבול  (1)
מגיד  (1)
מגילת אסתר  (1)
מגפה  (1)
מדבר  (1)
מדליק  (1)
מדע  (1)
מהברטה  (1)
מוות  (1)
מוסדות דתיות  (1)
מוסרי  (1)
מועד  (1)
מועד קטן  (1)
מועדי ישראל  (1)
מועצה דתית  (1)
מוקף חומה  (1)
מוריטניה  (1)
מורשת יהודית  (1)
מורשת ספרד  (1)
מחבלים  (1)
מחוייאל  (1)
מחלוקת  (1)
מחשבת ישראל  (1)
מיכה  (1)
מישע  (1)
מכות  (1)
מכילתא  (1)
מכירת בת בספר שמות  (1)
מכנסיים  (1)
מכשף  (1)
מכשפה  (1)
מלאכה  (1)
מלאכות שבת  (1)
מלאכת מחשבת  (1)
מלב אדם  (1)
מלחמה  (1)
מלחמת דת  (1)
מלחמת כוכבים  (1)
מלחמת ששת הימים  (1)
מלך העולם  (1)
מלקות  (1)
מנהג  (1)
מנורה  (1)
מס  (1)
מסכת נדרים  (1)
מסעדה  (1)
מספר העם  (1)
מספר שנים  (1)
מעגל השמש  (1)
מעגל השנה  (1)
מעגל טבעי  (1)
מעגלי הטבע  (1)
מעין יח  (1)
מעשה בראשית  (1)
מעשה הפלה  (1)
מעשר  (1)
מפטיר במרכבה  (1)
מפלגה  (1)
מציאה  (1)
מקדוניה  (1)
מקדש השבת  (1)
מקץ  (1)
משנה מגילה  (1)
משנה עירובין  (1)
משנה תענית  (1)
משניות  (1)
משפט  (1)
משפט צדק  (1)
משקפיים  (1)
מתג  (1)
מתו מרעב  (1)
נגד עבדות  (1)
נגלו  (1)
נדר  (1)
נהר טיגריס  (1)
נהר נילוס  (1)
נזיקין  (1)
נח  (1)
נחמה  (1)
נחמיה  (1)
ניפן יפן  (1)
ניצול לרע  (1)
נישואין  (1)
נעמי שמר  (1)
נעמן  (1)
נפש תחת נפש  (1)
נר  (1)
נשמה  (1)
סביבון  (1)
סדר זרעים  (1)
סדר חגים  (1)
סדר טהרות  (1)
סדר קדשים  (1)
סדר תפילה  (1)
סוכות  (1)
סופגניות  (1)
סופגנייה  (1)
סופרים  (1)
סוריה  (1)
סיוט  (1)
סיפור הילד  (1)
סיפור יוסף  (1)
סיפור פורים  (1)
סכין  (1)
סלח  (1)
סנחרב  (1)
סעדיה  (1)
ספירת העומר  (1)
ספר במדבר  (1)
ספר דברים  (1)
ספר דתי  (1)
ספר וידבר  (1)
ספר רות  (1)
ספר תהילים  (1)
ספר תודה  (1)
ספרי היהדות  (1)
ספרים קדושים  (1)
עבדות  (1)
עבודה זרה של דתיים וחרדים  (1)
עבודה-זרה  (1)
עברית  (1)
עברית מקראית חזרה לשרשים  (1)
עברית עתיקה  (1)
עדות  (1)
עדלאידע  (1)
עובדיה  (1)
עולה  (1)
עולות  (1)
עולם  (1)
עונג שבת  (1)
עונות  (1)
עונת האביב  (1)
עור  (1)
עזרא  (1)
עידן אבן  (1)
עין תחת עין  (1)
עיקר היהדות  (1)
עיקרי היהדות  (1)
עיקרים  (1)
עירובין  (1)
עמוס  (1)
ענן  (1)
עפר  (1)
עץ  (1)
עצמאות  (1)
עקדת יצחק  (1)
ערבות  (1)
עריכה  (1)
עריכת התורה  (1)
עשה  (1)
עשר המכות  (1)
פאות  (1)
פאת הזקן  (1)
פאת זקנך  (1)
פדופיל  (1)
פוליטיקה  (1)
פונדקאית  (1)
פוקד עוון אבות  (1)
פורים 2021  (1)
פורים בירושלים  (1)
פיגוע  (1)
פירוש תורה  (1)
פירשו דרכי נועם למקרא  (1)
פלסטינה  (1)
פנואל  (1)
פסחים  (1)
פסל  (1)
פצע  (1)
פצע ברית-מילה  (1)
פצצה אטומית  (1)
פרוטון נוצר  (1)
פרושים  (1)
פרחי חורף  (1)
פרחים  (1)
פרס  (1)
פרקים  (1)
פרשנות  (1)
פתרון  (1)
פתרון סכסוך  (1)
צבא  (1)
צד  (1)
צדק  (1)
צו  (1)
צום גדליה  (1)
צום כיפור  (1)
צמחוניות  (1)
קארו  (1)
קוד בתורה  (1)
קול שופר  (1)
קיץ  (1)
קיצור שולחן ערוך  (1)
קרבן  (1)
קרבנות  (1)
קריאת התורה  (1)
קשיו  (1)
קשרק  (1)
ראובן  (1)
ראש השנה של ירח  (1)
ראשית  (1)
ראשית עם ישראל  (1)
ראשית שנה  (1)
רב מאיר  (1)
רב קארו  (1)
רבי מאיר  (1)
רבנים  (1)
רבקה  (1)
רגל  (1)
רובה ככולה  (1)
רווקה  (1)
רוח  (1)
רומא  (1)
רוע  (1)
רוע לב  (1)
רוצת  (1)
רחמים  (1)
רחמנים  (1)
רמבם  (1)
רמבן  (1)
רפאנו ונרפא  (1)
רפואה  (1)
רצון  (1)
רצח  (1)
רשות-הרבים  (1)
רשע  (1)
שבועות  (1)
שבות  (1)
שגיאות בתורה לפי הדת עצמה  (1)
שהחיינו  (1)
שוויון  (1)
שוויון זכויות  (1)
שולחן-ערוך  (1)
שופט  (1)
שופר לוח שנה  (1)
שור  (1)
שורש יהודים  (1)
שורש עם ישראל  (1)
שזל  (1)
שטח  (1)
שטר  (1)
שטרות  (1)
שימעון  (1)
שינוי  (1)
שיר השירים  (1)
שיר חרדי  (1)
שירי תרבות  (1)
שירים  (1)
שיריק  (1)
שכנות  (1)
שלום  (1)
שליח  (1)
שליח ציבור  (1)
שלמה  (1)
שם  (1)
שמאי  (1)
שמות  (1)
שמחת תורה  (1)
שמחת תורה של סבל  (1)
שמירת תורה  (1)
שמלתת אישה  (1)
שמע ישראל  (1)
שן  (1)
שנאת היהודים  (1)
שנאת יהודים  (1)
שנה ירחית  (1)
שנכות  (1)
שקד  (1)
שקיעה  (1)
שקר  (1)
שרה  (1)
שריפת חוטא  (1)
שת  (1)
תבערו  (1)
תהלוכה  (1)
תורות  (1)
תחילת כתיבה  (1)
תחילת שנה  (1)
תחליף בראשית  (1)
תחליף למקרא  (1)
תחליף לתנך  (1)
תחליף ראוי במקום מקרא  (1)
תחפושות פורים  (1)
תלמוד מגילה  (1)
תנא קמא  (1)
תנועות  (1)
תנועות הלשון  (1)
תפילת מוסף  (1)
תפילת מנחה  (1)
תפילת שבת  (1)
תקווה  (1)
תרבות  (1)
תרגום המקרא  (1)
תרגום השבעים  (1)
תרי עשר  (1)
תשרת  (1)
ארכיון

סוגיית עטיפת ציצית ביהדות, נועם טל

16/02/2019 15:54
noam tal
ציצית, קיצור שולחן ערוך, שולחן ערוך
מבוא: בסביבת החרדים קיימת דעה שיש סמכות מיוחדת לספר שולחן ערוך (ש"ע) ונדון בסמכות ש"ע. הרבנים רגילים לייחס לש"ע סמכות מיוחדת ומפרסמים כן בשיעורי רדיו ובכתב לדוגמה בתרגום של מעם לועז ועוד. רגילים לשלול סמכות מספרים אחרים למשל של ספרי הלימוד והפילפול ומרמב"ם וליחס סמכות לספר ש"ע. גם רב י. קניבסקי בספר קריינא דאגרתא מרומם ספר ש"ע מעל ספרים אחרים, וכותב "לא לחוש לדברי ספרים אחרים כי אין לנו אלא דברי שע". ללמד שאומנם אין לחוש לספרים אחרים אלא לש"ע. והסמ"ע בהקדמה לחושן משפט טוען שלא התכווין בעל ש"ע שהקורא יקבע הלכה בקריאה ש ל ש"ע בלבד לעשות מה שכתוב בו ראה בדבריו שם. אך כל זה לא היה ידוע לתלמיד בעת השיחה המוצגת כאן חוץ מדברי המעם לועז שנתן סמכות לש"ע.
-
א. רקע השיחה עם הרבי
פעם למד בחור צעיר בישיבה חרדית ואמר לחבירו 'כל מה שנמצא בשולחן ערוך אעשה' וחבירו הראה לו שאינו כן, כי בספר שולחן ערוך בהלכות ציצית כתוב שטוב להתעטף בטלית הקטן סביב הראש, וטען הנה אינך עושה.
"לא לימדו אותי עדיין," השיב הבחור הצעיר, "ולא קצבו זמן בישיבה ללמוד ש"ע, אבל מהיום - שלמדתי ממך - אעשה."
למחרת, אכן כרך את הטלית הקטן סביב ראשו ככתוב בש"ע, אבל תוך כמה ימים הבחור הוזמן לשיחה לפני אחד מרבני הישיבה, שהסביר לו לא לעטוף.
-
ב. השיחה עם הרב
השיחה היתה בערך כך: הרב הראה בספר גדול וכבד בשם שולחן ערוך, שאכן כתב רב יוסף קארו שטוב להתעטף בטלית הקטן ובנוסף הראה שבפירוש בשם מגן אברהם (מ"א) כתוב לא להתעטף.
הבחור הצעיר (ב) השיב שכל מעשינו לפי הש"ע ולא לפי ספר אחר לכן מגן אברהם אינו הספר הקובע ולמה לא לעטוף.
הרב (ר): כי מ"א אמר לא לעשות מה שכתוב בש"ע.
ב: אם זו סיבה אתה בעצם אומר שאין סמכות לשולחן ערוך.
ר: בדין זה מ"א לא מסכים לש"ע לכן לא נעשה כש"ע.
ב: אתה אומר לא לעטוף בסיבה שספר מ"א חולק, אבל אני גם שומע ממך שהרב שכתב מ"א לא ייחס סמכות לש"ע ואם אתה אומר מעשי לא לעטוף להכריע כמ"א [ולא פוסל מ"א בשם רפורמי עקב שלא מקבל סמכות ש"ע] בזה כאשר הוא לא נכנע לש"ע נמצא שאין סמכות.
ר: זה לא מה שאמרתי. אמרתי לא לעטוף.
ב: כן, ובכך אתה מראה שלפי מ"א אין צורך לקבל דברי ש"ע ולא רק שאין צריך לעטוף אלא לא לעטוף בניגוד לדברי ש"ע.
אז שאל הרב "מחר תעטוף?" והבחור השיב שלא יעטוף, ואכן נכנע ושם ציצית בלי עטיפה.
-
ג. מסר השיחה
נמצא שאפילו ספר הרבני מגן אברהם שכל כך מקובל עד שמדפיסים אותו בספר הגדול ש"ע, לא קיבל - שאין צורך לקבל - מה שכתוב בספר ש"ע ויותר מזה עדיין מקובל ומיישמים דבריו בניגוד לש"ע. ולמרות שפירוש הוא ולכן צפוי שמ"א יפרש את הש"ע, ולא יפסול שע, אך לא כן הדבר אלא לפעמים לא מקבל את הדעה של הש"ע ואז לא אומרים במחלוקת בין מ"א לש"ע שש"ע מכריע, וגם לא אומרים שתי הדעות טובות ואפשר לעשות כש"ע, אלא אין סמכות לש"ע לא להכריע ולא לעשות כדעתו אלא אין צורך להיכנע למה ששע כתב. גם עולה השאלה, למה לעשות הלכה לפי דברי ש"ע 'פשוט כי כך כתוב או כי ש"ע אומר כן', אחרי שמ"א לא קיבל סמכותו נמצא שאף הרבנים בדורות הקודמים לא קיבלו דעתו. בנוסף, אם נהוג לפסול רפורמים בטענה "הם לא מקבלים סמכות ש"ע," בזה הרפורמים לא שונים עדיין ממגן אברהם...
-
ד. תוכן שע
מכיוון שכמעט כל תוכן ספר ש"ע בא מספרים המאוחרים מעת שחתם רב אשי התלמוד - כאשר רואים בספר המקורות שנדפס בש"ע בשם באר הגולה - ושהרא"ש בפרק שני בשבת טען "שאין לקבל מה שחדש אחר שחתם רב אשי השס" ולכן הורה רא"ש לא לקבל דברי הגאונים, לאור כול זה אין לקבל כול התוכן שחודש אחר שחתם רב אשי התלמוד.
בנוסף ספר ש"ע מערבב דעות של רבנים שונים, וחז"ל הזהירו מלעשות כן במשנה ותלמוד. מכיוון שמורכב מדעות של רבנים שונים, מספרי רא"ש וטור ורמבם ובית יוסף ועוד הרבה ספרים - כאשר רואים בספר המקורות שנדפס בש"ע בשם באר הגולה - שמורכבים בכלאים ביחד בניגוד למסורת שהיהדות הזהירה אותנו מזה -  אלא לבחור רב אחד כדי להסתלק מספק באבות סוף פרק ראשון רבן גמליאל אומר עשה לך רב והסתלק מן הספק ואל תרבה לעשר אומדות. ובתלמוד עירובין ו עמוד ב אמרו על העושה: מקולי בית שמאי ומקולי בית הלל רשע, מחומרי בית שמאי ומחומרי בית הלל עליו הכתוב אומר (קוהלת ב) הכסיל בחשך הולך ולא לערבב ובסיבה זו אין לחוש לתוכן של ספר ש"ע.
אחרי שכתבתי כתבה זו בערך יולי 2011 מצאתי טענה דומה שאני מוסיף עתה יולי 2012 בספר שות מהרם לובלין סימן יא לא להשתמש בשע כי מחובר מחלקים שלא יצדק חיבורם
לאור כול זה יש מענה לתלונה שהתלוננתי בהיותי בחור ישיבה "אם הלכה חשובה, למה לומדים גמרא כל היום?" אומנם פחות חשוב לדעת את תוכנו של ספר שאין לו סמכות. אך כשיש שתי דעות בתלמוד, מי יכריע כאחת מהן אם אין סמכות לש"ע? וכנראה, שאין סיבה לפסול דעה תלמודית ולא להכריע כאחת מהן, אלא שתיהן טובות. אם כן התלמוד שקיבץ דעות מרובות סיפק גמישות. וראה נספח ב' הסיבה שלומדים גמרא.
-
ה. סיפור דומה
פעם נפגש בן ישיבה בגיל שבע עשרה עם רב אחר, לומר שבספר קיצור שולחן ערוך (קש"ע) נכתב כי יש להתחתן עם אשה כשיגיע לשנה י"ז, וביקש שיעזור לו לקיים את ההלכה. הרב טען "אחר עד כ"א שנים". בכך הרב לא נכנע לספר קש"ע ומבוכה דומה נוצרה. הושתל לילדים שלימוד ההלכה הוא לעשות מה שכתוב בקשע - כאשר אין הדבר כן
!!
אלא להפך תמוה למה רגילים ללמד הלכה מספר קש"ע והוא ספר שלא צריך לעשות מה שכותב? למה מדקדקים בסיבה שכתוב בקש"ע, אם הרבנים לא חוששים לדבריו שאין צורך לקבל דבריו? וראה נספח ג.
-
ו.  סמכות המשנה
חמור מאוד בסיפור שני שדברי הרב לא רק בניגוד לקש"ע (אחר יז), אלא באומרו אחר י"ח הראה באופן מעשי שאין צריך להיכנע לסמכות המשנה באבות פרק ה משנה כא בן שמונה עשרה לחופה. הרמב"ם כתב בהקדמה לספר מדע שלו שהתורה שבעל פה נכתבה כולה במשנה, כדי שלא תשתכח. בסיבה זו ראוי לייחס סמכות גדולה למשנה. וכמה אני כמיהה שהחרדים ישובו לשורשי היהדות, לקבל סמכות המשנה, שלא יאמרו מה שרגילים לומר - שאין הלכה מהמשנה.
תקוותי שנלמד מה יש בשורשי היהדות בכדי שנחזור לשורשים ונוכל להבחין מה לא לקבל
אומנם חזל דרשו בתלמוד בבא מציעא (לג עמוד ב) את הפסוק בישעיה סו פסוק ה, שִׁמְעוּ דְּבַר ה הַחֲרֵדִים אֶל דְּבָרוֹ אָמְרוּ אֲחֵיכֶם שֹׂנְאֵיכֶם מְנַדֵּיכֶם לְמַעַן שְׁמִי יִכְבַּד ה וְנִרְאֶה בְשִׂמְחַתְכֶם וְהֵם יֵבֹשׁוּ דרש ר' יהודה בר' אלעאי מאי דכתיב (ישעיהו סו) שמעו דבר ה' החרדים אל דברו, אלו תלמידי חכמים, אמרו אחיכם, אלו בעלי מקרא, שנאיכם, אלו בעלי משנה (היינו: ר' יהודה דרש שתלמידי חכמים נקראים חרדים ולומדי מקרא נקראים אחים אבל הלומד משנה נקרא שונא) ומסבירים לפי תלמוד סוטה (כב עמוד א): התנאים מבלי עולם מבלי עולם ס"ד? אמר רבינא שמורין הלכה מתוך משנתן תניא נמי הכי א"ר יהושע וכי מבלי עולם הן והלא מיישבי עולם הן שנאמר (חבקוק ג) הליכות עולם לו אלא שמורין הלכה מתוך משנתן (היינו: לומדי משנה מגונים בשם מבלי עולם, ושאלו למה, ופירש רבינא אם מלמדים הלכה מלימוד המשנה וכן אמר ר' יהושע) ואין היישום לומר 'אין הלכה מהמשנה' כאילו אין צורך לקבל דברי המשנה אלא ראוי ליחס סמכות גדולה למשנה.
מתי ליישם את ההנחיה הנזכרת? רק אם קיים שיקול נגדי אז ליישם את ההנחיה לא ללמד הלכה מהמשנה. ובאופן כללי ליחס למשנה סמכות גדולה וכמה אני כמיהה שיחזרו לשורשי היהדות בתורת משה והמשנה ולקבל את סמכות המשנה במיוחד כאשר מפרשת התורה שבכתב לדוגמה המשנה סוכה על גודל האתרוג שמפרשת מצות פרי עץ הדר. וכמו כן לקבל את סמכות המשנה של כאב בשבת וכמו כן ללמוד מהמיקום של דינים. ורק ליישם את הכלל שבתלמוד סוטה הנזכר כאשר קיים שיקול המנגד לדוגמה בענישה לא מידה כמידה, היינו לקבל סמכות המשנה בסוטה פרק א של מדה כמדה ולכן לא להרוג את מי שלא הרג ובאותן משניות המלמדות להרוג חוטא שלא הרג - בהן ליישם האזהרה שמגונה ללמד הלכה מהמשנה ובמקרה זה ממש מבלה עולם להרוג חוטא.
למרות שכתוב במשנה סנהדדרין להורגו אז כדי ליישם את ההנחיה שבתלמוד סוטה שהמלמדים הלכה ממשנה מגונה בשם מבלי עולם וגם נקראו שונא בתלמוד בבא מציעא כנזכר כי פן יהרוג חוטא חלילה. וכן ניכר בשם מבלי עולם ששוחק והורג יותר מן הראוי שאפילו ברצח לא כל הורג ראוי ליהרג אלא בתנאים מסויימים בלבד.
כשם שלא חותכים יד פושע כמידת פשעו אם חתך יד חבירו, ביותר לא ייתכן להרוג את מי שלא הרג - שלא כמידת פשעו וכדרך המשל של עין תחת עין המלמד שהעונש חייב להיות כמדת הפשע ודומה לפשע ולא יותר.
וכן כאשר קיים חשש בל תוסיף גם ראוי ליישם את ההנחיה שבתלמוד סוטה הנזכר שאין מורין הלכה מהמשנה אבל חלילה לכלול ולומר אין הלכה מהמשנה באופן כללי.
בסיכום ראוי ליחס סמכות מיוחדת למשנה אך ליזהר מהשיטה הפשטנית של האומרים 'נעשה בסיבה שכתוב במשנה ונהרוג כי המשנה הצדיקה' וכן ליזהר מהגישה ההפוכה ששמעתי אינספור פעמים בסביבת החרדים 'אין הלכה מהמשנה' - ולטעון יחד שתי הטענות ההפוכות חסר הגיון. אלא למרות שכתוב עלינו להתייחס לשיקולים אחרים ולא ליישם דברי המשנה כאשר קיים שיקול נגדי ממשנה סוטה של ענישה מידה כמידה אלא להחיות אפילו פושע ולא להרוג אלא ההורג בלבד.
ולא רק שיקול מהמשנה אלא אפילו כאשר קיים שיקול של מצב כי בדור שלנו 'מוקדם מדי לאחריות של קשר נישואין' כדרך שהרבה רבנים פוסלים דין המשנה של 'בן יח לחופה' ככתוב באתר הדתי כיפה כתבה 109897 אך אם מתייחסים למצב של ימינו, גם צריך להתייחס לרגש של נשים בימינו ולא ליישם משנה אם יפגע ברגש של הנשים וכמו כן לא לקבל משנה אם יזיק לילד, שיש להם זכויות בימינו. לא מדובר בדין בודד ונדיר אלא יש עוד משניות שרבנים כמו רא"ש ורי"ף בברכות וכן הראביה, לא קיבלו את סמכות המשנה. הראביה סובר שלא צריך להסב בפסח למרות שבמשנה פסחים כתוב לא לאכול עד שיסב. יש מקרים שאין לקבל משנה וזולתם יש סמכות גדולה למשנה. אך אם נאמר לתלמיד ישיבה פשוט לדחות הנישואין בניגוד למשנה באופן שישמע שאין צורך לקבל אפילו דברי המשנה עלול להיות לו מבוכה למה לטרוח לקיים ספרים שאין להם סמכות. בשני הסיפורים לא יטרח לקיים דברי שע ולא משנה ולא קשע כי לא רק הרחוק מדרך ההלכה של הרבנים פוסל אלא גם הרבנים שבמערכת ההלכה של הרבנים לא נכנעים לשע ולמשנה כי אין צורך בהכנעה.
-
ו. מסקנה
ביחס לספרים זולת ש"ע, שאפילו רב חרדי הדפיס בספר קרינא דאגרתא לא לחוש לדבריהם, ברור - שבאמת חבל על כל זמן ומאמץ לקיים דבריהם ושם בספר קריינא דאגרתא הסביר לא לחוש לדבריהם שאין לנו אלא ש"ע. בנוסף אף דברי הש"ע אינם ליישום מכיוון שאפילו מ"א שהוא פרשן וצפוי רק לפרש ולא לערער, לא נכנע לומר 'קטונתי ואיכנע למרות שאני לא מבין'. דרך ההלכה לא להיכנע למרות שאומרים לבעלי תשובה 'אין מה לעשות עשה על ימין שהוא שמאל קבל מה שלא נראה לך הגיוני
חלילה
אם אדם חוזר בתשובה ראוי רק אם משוכנע שבוחר באמת
לא עקב שאסור לערער על מה שישמע
יש הרוצים שאחר יחשוב בשבילם
אני ממליץ שיפתחו תורת משה אולם אם לא רוצים לחשוב הקמתי מסגרת כאן שיעיינו בבלוג זה
-
יש דוגמאות שהשע אסר בשינוי לעומת הספרים שקדמו לו, ומלבד שמנותק ממסירת היהדות בגלל השינוי עוד לא נאמן מה אסור כי אוסר שלא כדין ובמיוחד כאשר אוסר באבל כדברי המחמיר כאשר היהדות קבעה הלכה כמיקל באבל בשע הלכות חול המועד מחמיר מדי אבל בלי הטענה הזאת אין צורך ליישם דברי שע, פשוט בסיבה שהרב שכתב ספר מגן אברהם לא התייחס לספר שע כספר הקובע והמחייב לקבל בלי ערר ונלמד מדרך בעל מא שנתייחס לשע כדרך מא.
כמו כן סמ"ע (ספר מאירות עיניים) כתב בהקדמה לחושן משפט שבעל ש"ע לא התכווין שיפסוק הלכה מתוכנו. ואילו פשוט עושים מה שכתוב בש"ע, אין צורך ללמוד טור מאחר ובסוף עושה בדיוק ככתוב בש"ע אלא ברור שלפעמים לא יעשה ככתוב בש"ע. ונמצא שלא אמור הקורא לעשות מה שרואה אלא להשתמש בספר ש"ע כדי להזכיר לעצמו מה שכתוב במקורות בנושא. דומה ש"ע לרשימת תוכן העניינים ואולי לכן בחר בשם ש"ע שנדע שאינו ספר הלכה אלא שולחן ערוך ומסודר למצוא נושא בבית יוסף.
ויישום לדברי הסמ"ע הוא, שלעומת הרואה בש"ע צום ט אב "הכול חייב ואסור לפרוץ גדר" שיחשוב בפשטנות שלפי ההלכה יש צום באותו יום, אבל אילו יקיים ההנחיה של הסמ"ע ולא ילמד ש"ע בלבד אלא גם המקורות בטור ובית יוסף, שם יראה בבית יוסף בסימן תקנ שצום ט אב בטל
בטל
!!
אז לא יקבע את ההלכה כפי מה שראה בש"ע מכיון שהצום בטל אלא יבין שספר ש"ע מראה בצורה מסודרת את מקום המקורות שעוסקים בדין הצום כשמו שולחן ערוך.
הסיפור כאן מראה שאילו יש סמכות ושנכנע לשע יש צורך לעטוף את הטלית הקטן בהכנעה ולכן כאשר מ"א כתב לא לעטוף נודע שאין צורך להכנע לש"ע. ולא אאריך בדוגמאות כאן אלא להוסיף שיש עוד הרבה דינים בש"ע שספר מ"א לא קיבל. פעם בחר מ"א בשיטה דחויה של נמוקי יוסף מעל דברי רמ"א בהלכות ציצית ללמד שאין צורך לקבל דברי ש"ע ורמ"א.
נמצא שלא קיימת סיבה לפסול גיור שלא בוצע לפי ההוראות של ש"ע מאחר ונודע שמערכת ההלכה של הרבנים כוללת שאין צורך לציית לאותו הספר. גם מכיוון שתוכן הש"ע חודש אחרי שחתם רב אשי את התלמוד ושאין לקבל מה שחודש כנזכר ועוד שעירבב דעות מספרים רבים כנזכר לאור כול זה אין לחוש לתוכן ספר ש"ע.
-
יש לנו כיוון מאחר וספר קריינא דאגרתא כתב לא לחוש לדברי ספרים אחרים כי אין לנו אלא דברי הש"ע ובכל זאת מתברר שספר ש"ע למצוא נושאים ולא להכריע הלכה אלא כדברי הסמ"ע וכהנהגת הרבנים, נמצא שלא נשאר ספר אחד - זולת נבואות ה בחמישה חומשי תורה הנקראים תורת משה ואשר פירושה כלול בתוך המשנה.
במאמר
 http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=748803&blogcode=12701673
 על נושא המצוה הראשונה שלפי המסורת שלנו ביהדות בפירוש הרבני רש"י, שנחשב בעיני הרבנים לפירוש מקובל, המצוה הראשונה היא בספר שמות בפרשת החודש הזה לכם. מה שכתוב לפניה להוליד ולחתוך תינוק לא מצוות לישראל כי הראשונה לישראל בשמות ומצאתי ספר שמפרש שהמצוה הראשונה היא מצות קרבן פסח וכן מסתבר מכמה סיבות.
-
נספח א סמכות הרמבם
כאשר לומדים משהו בספר רמב"ם רגילים לומר שאין הלכה מהרמב"ם.
ולמרות שהרמב"ם אוסר נשיקת נשים ולכן כאשר מלמדים לנוער בוחרים בספר הרמב"ם ואז לא אומרים שאין הלכה מהרמב"ם למרות כן אין הלכה מהרמב"ם. ובמיוחד בפרט הזה שלא הסכים לו הרמב"ן וגם שפתי כהן פירש דברי הרמבם באופן שמותר לחבק נשים בתנאים מסויימים. וכן כאשר מלמדים לנוער על שפיכת זרע, לומדים מהרמבם ואז לא אומרים כן למרות שזולת מה שהרמבם אוסר, שוללים את הסמכות מהרמבם. וזה מאוד יעילש לנוער שלא ישאלו 'רגע, ספר הרמבם אינו ש"ע ולמה לחוש לדבריו' עד שמאוחר מדי. אומנם התימנים מייחסים סמכות לספר רמב"ם אבל בספר תשובות ר' אשר כלל ל"א תשובה ט הזהיר מלקבוע הלכה לפי לימוד רמב"ם אלא צריך לדעת מקור מוצא הדברים ולקבוע הלכה לפי המקור עקב כך אין לעשות פשוט מה שכתוב ברמבם.
-
נספח ב הסיבה שלומדים גמרא
בתלמוד בבא מציעא לג עמוד ב, תנו רבנן העוסקין במקרא מדה ואינה מדה במשנה מדה ונוטלין עליה שכר גמרא\תלמוד אין לך מדה גדולה מזו (תנו רבנן פירושו שהחכמים למדו, הקוראים במקרא - למשל תורת משה ושאר הנביאים - קצת ראוי אבל הלומדים משנה ראוי לעשות כן וגם לפרנס אותם מכספי הציבור והטוב ביותר ללמוד גמרא הוא התלמוד.) וכתב רמבם בהקדמה ליד החזקה ולספר מדע שלו שעניין התלמוד לפרש את המשנה. וכן ראיתי ברשי על התלמוד בכמה מקומות שעניין התלמוד לפרש מה שלא ברור במשנה ואת המשניות שסותרות שכתובים בהן דינים מנוגדים.
-
נספח ג עוד סיבה לא ליישם דברי קשע
עוד סיבה לא ליישם דברי ספר קש"ע היא שספר קש"ע מערבב קבלה של ארי ז"ל (דרך ספר מ"א) בתוך הנגלה של התלמוד וגם מערבב מדברי הזוהר, והרכבת כלאים כזו נפסל בספרי היהדות בשו"ת חתם סופר. חוץ מזה ספר קשע מורכב מדעות של רבנים שונים מספרי מ"א ט"ז אריז"ל קארו ועוד, שמורכבים בכלאים ביחד בניגוד למסורת ביהדות שהזהיר לנו מזה אלא לבחור רב אחד כדי להסתלק מספק באבות סוף פרק ראשון רבן גמליאל אומר עשה לך רב והסתלק מן הספק ואל תרבה לעשר אומדות. ובתלמוד עירובין ו עמוד ב אמרו על העושה: מקולי בית שמאי ומקולי בית הלל רשע, מחומרי בית שמאי ומחומרי בית הלל עליו הכתוב אומר (קוהלת ב) הכסיל בחשך הולך אלא לבחור רב אחד ולא לערבב. כמו הדעות שבספרי קיצור-שולחן-ערוך או ספר שולחן-ערוך וכבר כתב רעיון זה בתשובת מהרם'.


על מנת לכתוב תגובה יש להתחבר לאתר, או אם אינכם עדיין רשומים הרשמו בחינם.