הסיפור ממשיך:
חלק א' בקישור http://rabbinoam.bloger.co.il/293237/
אב אכל את התפוז אבל נועם לקח את הפרי שלו עימו. הוא הלך לדלת ויצא מהבית. מיד בא אוטובוס ונועם עלה. בבית ימית אכלה תפוז כי היא תיסע לבד. בנסיעה נועם שמר מקום לידידו כי היה מלא. הוא ראה שמים וגם ענן כאשר נשא עיניו למעלה. ידיד שלו ששמו משה ישב לידו. נועם נתן לו את התפוז ומשה פתח תיקו לשים בו את הפרי. נועם שמע קול שמדברים על משחק כדור-רגל אבל ידע מי היה המנצח באו לבית ספר וירדו לדשא. הם הלכו על העשב בין שני שיחים שם. הוא היה צמא אבל לא מצא בקבוק שלו. הוא שתה מהקולר כי אין לו בקבוק מלא. שניהם נכנסו לכיתה ושמעו על מעגל החיים של בנים ובנות: לידה אחרי הריון ואז חי מתחתן עם אשתו ובסוף מת. באמצע שיעור נועם הרגיש שצריך להוציא את הפסולת של ארוחת בוקר לכן הוא הרים ידו וביקש ללכת לשירותים המורה אמרה לא כי צריך ללכת לפי שיעור נועם התווכח כי יש הרבה זמן עד סוף השיעור אז מה שאלה המורה אז יש הרבה זמן להמתין וגם אחזור לשמוע הרבה אז היא הסכימה
הוא הלך לשירותים שם הפסולת של ארוחת בוקר יצאה ממנו שמו כול אדם ולא אפרט רק שהוא שלח את הכול לצינורות
הוא לא שכח לרחוץ ידיו עם מים וסבון. אחרי זה הוא שב לכיתה. הוא ישב בכיסא. המורה הייתה מלמדת חשבון. נועם זכר, בעת שהוציא ספר חשבון, שלמד כבר חיבור כי מאה ועוד מאתים הם שלוש מאות כמו אחת ועוד שתים הן שלוש אבל הפעם הזאת היו מלמדים מאה ותשע ועוד מאה וחמש או מאתיים שלושים ושבע ועוד מאה ושתים עשרה גם למדו "כמה תשעים ושמונה ועוד חמש עשרה" וכמה שבעים ועוד ארבעים ושמונה כמה מאה ועשר ועוד ששים ושתים (הם למדו לחבר כול המספרים מלבד ארבעה וששה) נועם הרגיש מוטרד שהמילה שמונים משמעות שמונה קבוצות של עשר כי אז עשרים צריך להיות מה שנקרא מאה. ממש שפה טיפשית כי שמונים ועוד שתי קבוצות עשר צריך להיות עשר קבוצות עשר ולקרוא עשרים אבל הטיפשים החליטו שעשרים ועוד שמונים הם מאה וככה הוא צריך לכתוב במבחן הוא תהה מה אחותו עושה עכשיו סופסוף היא כלתה ללמד ויש הפסקה בראשית ההפסקה הוא התחיל לשחק משחק בטלפון אבל משה רצה שישחק איתו כדור אז הם הלכו אל העץ וזרקו זה לזה כדור
אחרי הפסקה הם למדו על החיות יש חיה למשל כבש של צאן על הארץ בשדה ויש בתוך מים של ים חלק מהמינים בים נושמים במים וחלק נושמים כמונו וכמו בהמה היינו צריכים לעלות מהמים ויש תנין ויש נחש ויש עופות שיכולים לעוף.
הוא הלך לשירותים שם הפסולת של ארוחת בוקר יצאה ממנו שמו כול אדם ולא אפרט רק שהוא שלח את הכול לצינורות
הוא לא שכח לרחוץ ידיו עם מים וסבון. אחרי זה הוא שב לכיתה. הוא ישב בכיסא. המורה הייתה מלמדת חשבון. נועם זכר, בעת שהוציא ספר חשבון, שלמד כבר חיבור כי מאה ועוד מאתים הם שלוש מאות כמו אחת ועוד שתים הן שלוש אבל הפעם הזאת היו מלמדים מאה ותשע ועוד מאה וחמש או מאתיים שלושים ושבע ועוד מאה ושתים עשרה גם למדו "כמה תשעים ושמונה ועוד חמש עשרה" וכמה שבעים ועוד ארבעים ושמונה כמה מאה ועשר ועוד ששים ושתים (הם למדו לחבר כול המספרים מלבד ארבעה וששה) נועם הרגיש מוטרד שהמילה שמונים משמעות שמונה קבוצות של עשר כי אז עשרים צריך להיות מה שנקרא מאה. ממש שפה טיפשית כי שמונים ועוד שתי קבוצות עשר צריך להיות עשר קבוצות עשר ולקרוא עשרים אבל הטיפשים החליטו שעשרים ועוד שמונים הם מאה וככה הוא צריך לכתוב במבחן הוא תהה מה אחותו עושה עכשיו סופסוף היא כלתה ללמד ויש הפסקה בראשית ההפסקה הוא התחיל לשחק משחק בטלפון אבל משה רצה שישחק איתו כדור אז הם הלכו אל העץ וזרקו זה לזה כדור
אחרי הפסקה הם למדו על החיות יש חיה למשל כבש של צאן על הארץ בשדה ויש בתוך מים של ים חלק מהמינים בים נושמים במים וחלק נושמים כמונו וכמו בהמה היינו צריכים לעלות מהמים ויש תנין ויש נחש ויש עופות שיכולים לעוף.
המשך יבוא
הערה הדוגמאות של חיות מספר בראשית אשר תוכנו גרוע אומנם הדתיים שמכבדים יש בעיה כי בספר בראשית יש לפחות 2 שגיאות איות:
4.18 מחויאל כמו יוד
2.12 ארץ ההוא
באות וו אז עדיף לא לשמור ספר בראשית. רק ביקורת זו די שהספר פסול.
2.12 ארץ ההוא
באות וו אז עדיף לא לשמור ספר בראשית. רק ביקורת זו די שהספר פסול.
;){kind=link}