מונח בל תגרע ככתוב ולא תגרעו ממנו
האם מיצוות בל תגרע מחייבת להוסיף? בוודאות שאסור גם להוסיף
לפי ההלכה יותר חשוב לא להוסיף מלגרוע, במשנה. החשש של "בל תגרע" קטן, ויש מקרים של ספק שעדיף בלי מעשה "שב ואל תעשה עדיף" כאשר אסביר בכתבה ארוכה יותר, ועכשיו להגדרה.
יש בל תגרע בזמן ויש בל תגרע בכמות
בכמות, קל יותר לזהות ולראות, הצו בתורה לקחת "ביום הראשון פרי
עץ הדר בלשון יחיד וכפת תמרים," הקריאה המסורתית בלשון רבים ולכן אם יקח כף תמר אחת זה חטא בל תגרע, [אילו הדפיסו לקרוא בלשון יחיד, זה זלזול במסורת הקריאה, ולכן לא קיבלו דברי הרבי בגמרא לקרוא כבת בלשון יחדי אלא במעשה מדפיסים ומתעקשים לקרוא בלשון רבים] וככה נשמר לשון רבים אילו כיבדו את המורשת לא היו מלמדים לולב אחד לא במשנה ולא מאוחר מהמשנה כי בניגוד לצו בל תגרע
גם יש בל תגרע בזמן שיותר קשה לזהות, אומנם הצו כנזכר לקחת "ביום הראשון" ואז אם לא יקח ביום הראשון, איפלו אם יקח ביום אחר, עדיין "גרע את היום הראשון" לדוגמה המשנה מלמדת "לולב וערבה ששה ושבעה" אם מתעקש כפי ששמעתי בדור שלנו "הלכה כמו סתם משנה" אז ההלכה מחייבת לעשות משנה זו של לולב שבעה בכלל ובפרט לקחת לולב בשבת ביום הראשון, ואם "לא יעשה לולב ביום הראשון בשבת" לא רק נגד ההלכה שלדעתו הלכה כמו סתם משנה, ששבעה כולל שבת, אלא גם חטא בל תגרע בזמן כי גרע את יום הראשון,
אומנם בספק אחר אין חשש בל תגרע כי לפי ההלכה במשנה, צו זה חלש יחסית לצו בל תוסיף היינו שיותר חשוב לא להוסיף במעשה ואין חשש של בל תגרע לפי ההלכה עצמה
וראו כתבה ארוכה בנושא
לדוגמה כשיש ספק כי נשפך דם של זבח שצו שלו "ארבע פעמים על המזבח" בדם שצריך שתי פעמים
אין חשש בל תגרע, אלא לפי ההלכה "יותר חשוב בל תוסיף" היינו לא להוסיף מעבר לשתיים למרות הספק
ובדומה כשיש ספק חודש באיזה חודש לעשות 'חודש השביעי' האם אחרי ראש השנה של אחד בתשרי או אולי קודם "ראש השנה של אחד בתשרי" כמו הסדר המסורתי "פסחים יומא סוכה ראש השנה" שלפי המסורת יום זכרון תרועה שונה מאחד בתשרי, כי גם זכרון תרועה כמו חג סוכות קודם אחד בתרי ואז יש ספק איזה חודש מתאים? אז בדומה לדם זבח, אין חשש בל תגרע בהתבסס על המשנה של דם זבח כי בספק אחר, "עדיף" בלי מעשה כהלכה "שב ואל תעשה עדיף" ככה עדיף לפי ההלכה עצמה
בתוספת מדרבנן לדוגמה בדיקת חמץ אין חשש בל תגרע ככתוב לא תגרעו ממנו היינו מהמיצוות בתורה ובסיבה זו מי שמכבד בל תוסיף לא יוסיף אפילו תוספת של הטקסים מדרבנן כי אין חשש בל תגרע ככתוב לא תגרעו ממנו היינו ממיצוות בתורה אבל יש חשש בל תוסיף כי עדיין במעשה מוסיף מעשה נוסף מעבר למעשים שהתורה ציוותה ואם תשמעו לי לכבד את המורשת בפרט הזה שיותר חשוב לשמור בל תוסיף, אז גם בזה שב ואל תעשה עדיף לנו
כאשר אני מדבר על בל תוסיף, הדתי רגיל לדבר נוכלות להזכיר בל תגרעף כאילו זה קשור, אומנם כנזכר בל תגרע לא מחייבת להוסיף אלא להיפך לפי ההלכה עצמה במשנה, שכבר כתבו כדי שלא ישכחו, יותר חשוב לא להוסיף, מחשש בל תגרע, ומתאים שאמרו בהלכה שב ואל תעשה עדיף, ומי שמכבד צו לא להוסיף אז לא יוסיף אפילו תוספת מדרבנן כי עדיין נוסף על של התורה וכנזכר אין חשש בל תגרע ואף אילו היה חשש בל תגרע עדיין כנזכר גוברת מיצוות בל תוסיף לפי המורשת ההלכתית לא כי אני ממציא ככה אלא כי אני מצביע למקורות שאמרו ככה
;){kind=link}