משנה מסכת ראש השנה עם מבוא ושיקולי עריכה
מבוא ראו למטה.
פרק רביעי מהדורה מתוקנת
משנה א', בדף כט' עמוד ב', ראש השנה שחל להיות בשבת, במקדש היו תוקעין, אבל לא במדינה. משחרב בית המקדש, התקין רבן יוחנן בן זכאי, שיהו תוקעין בכל מקום שיש בו בית דין שקידשו את החודש. כיוצא בו משחרב בית המקדש, התקין רבן יוחנן בן זכאי, שיהו מקבלין עדות החודש כל היום. זו משנה ראשונה אבל בזמן הזה אין עדות ירח ואין בית דין שקידשו את החודש.--גמרא: אין בית דין שקידשו את החודש לפיכך לעולם ילמד קצר.--מתניתין: משנה ב', סדר ברכות: אומר אבות גבורות וקדושת השם, ועם קדושת היום כולל מלכייות ותוקע, זכרונות ותוקע, שופרות ותוקע, ואומר עבודה והודאה וברכת כוהנים, כדברי רבי עקיבה רבי יוחנן בן נורי אומר, אם התחיל אמר שלוש לשלושתן, רבי יוסי אומר, אם השלים בתורה, יצא רבן גמליאל אומר, שליח ציבור מוציא את הרבים ידי חובתן.
סיום פרק ד' ומסכת ראש השנה.
מבוא ושיקולים:
מבוא:
קודם הדיון של עריכת המשנה חשוב לבטא פרט מסויים
רבי יוחנן בן נורי אמר הפוחת לא יפחות משבע ואם אמר שלש מכולן יצא כנגד תורה נביאים וכתובים ואמרי לה כנגד כהנים לוים וישראלים אמר רב הונא אמר שמואל הלכה כר' יוחנן בן נורי:
מאחר ומנהיגי ההלכה קבעו כך היו צריכים ללמד שהולכים כדבריו שלוש פסוקים לכול ברכה ורק אם התחיל כאשר הבא בית יסוף ולא חייב להתחיל אפילו באחד לכן חמור מאוד שרבני ההידות לא מלמדים שהלכה כדברי שמואל ולא שמרו בנאמנות את המידע שנמסר במסורת היהודית ההלכתית במורשת כי קבעו כדבריו והסבירו אחד מספיק היינו שלוש לכול ברכה ורק אם התחיל כנזכר ולא חייב להתחיל לפי ההלכה עצמה ו
עכשיו נעבור לספר משנה שכיום חשוב לבצע עריכה לאור מידע בתלמוד כאשר אדגים
94יכלו לקצר ויהיו רק כמאה מלים בערך
מסרו 440 מילים אומנם אחרי שקבעו בגמרא עירובין שיש סיבה שלא הולכים כדברי רבי מאיר כי יש סיבה, יכלו והיו צריכים לקצר כשיטת החינוך לעולם ללמד קצר עם המילה לעולם בנוסף כשסתם רבי כמותו במספר עשרה עדיין ההלכה לא מחייבת לעשות כדברי רב מאיר למשל
בפרט ההוא אמר רב הונא אמר שמואל הלכה כר' יוחנן בן נורי בדף לב' עמוד א' וניכר גם כאשר סתם רבי להסתיר שמו עדיין אין הלכה כרבי מאיר ודי בשלוש כי אמר כנגד תורה נביאים וכתובים ועוד כי תפסת מועט תפסת לפי ההלכה עצמה לא המצאה שלי אלא כי ההלכה הגבילה את עצמה לא הרבה כי תפסת מרובה לא תפסת
בעשרה וכן ניכר בקריאת פסח ובעדות החודש ואף בספר בית יוסף בנפרט ההוא ולכן רק מעט מעדות הירח לא הכול כדי לקיים לעולם ללמד קצר במילה עלולם למשל שיטת נגד רבים הם חוץ ונחשב ברייתא
למשל שני פרטים נגד רבים, וםפרט ראיית ירושלים כתב הרב משה רמבם היינו בזמן המקדש ולכן יכלו והיו צריכים לקצר וכן ג לקצר כי לא שופר וכן ד, עדים לקצר רק מעט על עדות כי כבר אין עדות ירח לפי ההלכה עצמה
בנוסף אחרי שקבע ופירסם רב משה רמבם " ואין תוקעין בשבת, אלא בבית דין שקידשו את החודש; אבל שאר בתי דינין, אין תוקעין בהן אף על פי שהן סמוכין" יש צורך להאריך בפרט זה כי אם מקצר בפרט זה יטעו "כול בית דין" ולדידן אין שום בית דין שעושה כן ולכן שב ואל תעשה עדיף
בסיבה זו יכלו והיו צריכים לקצר את כול הדיון של התלמוד שעל המשנה כי מדברת על בית דין שקידשו את החודש ואילו כיבדו את המורשת היהודית אחרי שקבעו שאין עדות ירח יכלו והיו צריכים לקצר בתלמוד כי כול הדיון הוא על המשנה ההיא שהתוכן שלה כבר בטל ואילו כיבדו את המורשת אחרי שקבעו שאין עדות ירח יכלו והיו צריכים לקצר לא רק כדי להגיע לדברי רב עקיבה אלא כדי לקיים את שיטת החינוך של המורשת היהודית לעולם ללמד קצר כנזכר שמקור הרעיון בתלמוד פסחים ולא המצאה שלי ולא פרשנות שלי אלא עיקרון במורשת היהודית ללמד קצר
הערה פסקו כרב יוחנן בן נורי בבית יוסף למרות שסתם רבי כמותו עשר לאור כול האמור יכלו לקצר כשלוש מאות מילים וכבוד המורשת לכבד שיטת החינוך כנזכר עם המילה לעולם לעולם ללמד קצר.
שימו לב שהסוף הוא שליח ציבור שהוא שליח.
כי משניות זחט הן מסוג סתם ויש סיבה שמנהיגי היהדות קבעו שאי הולכים כדברי רב מאיר
ובתלמוד שרגילים להדפיס והפרק מתחיל בדף כט' כנזכר אבל יכלו לקצר פרקים הקודמים כי עוסקים בעדות הירח וההלכה לא מחייבת לבדוק עדות הירח, למרות שאחרי חורבן המקדש היו מעידים על הירח במשנה בדף ל' עמוד ב' שלהם
ויכלו לקצר את הדיון של התלמוד, לא רק האריכות בנושא עדות ירח יותר מאלפיים מילים כי ההלכה לא מחייבת לבדוק עדות ירח כל חודש אלא גם דיונים קצרים יותר למשל על המשנה של בית דין שקידשו את החודש הדיון כשש מאות מילים, כי כול הדיון שעל המשנה של בית דין שקידשו את החודש והשייך לו כי אין לנו בית דין כזה ויכלו והיו צריכים לקצר בתלמוד כשיטת החינוך של מורשת היהודית הנזכרת לעולם ללמד קצר כי כול הדיון וכול ממה ששיך לו יכלו לקצר כנזכר
וכן הדיון שעל המשנה של לולב יכלו לקצר בתלמוד כי מקומו של הדיון במסכת סוכה ושם יש דיון לכן יכלו והיו צריכים לקצר לא רק כדי להגיע לדברי רב עקיבה אלא מתוך כבוד השיטה במורשת לעולם ללמד קצר אילו כיבדו את המורשת
כול הכפלת הדיון של לולב כאן יכלו והיו צריכים לקצר כמאתיים מילים ולא להכפיל של רעיון לולב אילו כיבדו את המורשת שלימדה לעול םללמד קצר וכאן יכלו
וכן יכלו והיו צריכים לקצר בנושא עדות הירח כנזכר כי ההלכ ה לא מחייבת לבדוק כול חודש בעדות ירח
רק לקצר במשנה מעט ובלי דיון על נוש עדות הירח כדי להגיע מהר לדברי רב עקיבה וכנזכר
ובנושא של עדות הירח יכלו לקצר אלף מאתיים מילים נוסף על שמונה מאות הנזכר סכום אלפיים מילים של דיון ולהחליף רק במעט על עדות הירח כי יכלו והיו צריכים לקצר אילו כיבדו את המורשת
יכלו והיו צריכים לקצר ואילו כיבדו את המורשת היו מבצעים עריכה לתלמוד כדי להגיע מהר לדיון על דברי רב עקיבה ושם לעשות דיון בטח היה באותו מקום של המשנה של שבת לא על דף לב' כי כילו לקצר כנזכר כאלפיים מילים וכול הפירושים של רב שלמה רשי ושל התוספות כמו של רבני התלמוד הכול דיון על פרטים שיכלו והיו צריכים לקצר אילו כיבדו את המורשת כנזכר כי באמת מיותר כאן לפי השיקולים של ההכה עצמה יכלו והיו צריכים לקצר חמישה עמודים כדי להגיע מיד לדברי רב עקיבה ואז לדון בדברי רב עקיבה כי הלכה כרב עקיבה וככה נחשף שהם לא כיבדו את המורשת לכן אני מצביע על כך כדי שנע לגנות אותם ועד שהם יבצעו עריכה עלינו לשמור מרחק מזה
וכן אחרי דברי רב עקיבה למרות שראוי דיון להסביר דברי רבי יוסי עדיין אחרי זה יש אריכות שיכלו לקצר עד דברי רב גמליאל
בין רב יוסי עד הדיון בדברי רב גמליאל 1500 אלף חמש מאות מילים לדון בדברים שכבר קבעו שההלכה לא מחייבת וכדי להגיע מהר לדין רב מליאל ולדין עם בשדות יכלו לקצר והיו צריכים לקצר לפי שיטת החינך של לועולם ללמד קצר שהשיטה לא המצאה שלי ולא פרשנות שלי ולא חילוי שיכול למחוק הכול אלא כבדו המורשת יהיה לקצר כדי לדון בדברי רב גמליאל ולכבד את השיטה של חינך לעולם ללמד קצר כי יכלו לקצר כנזכר אלף חמש מילים נוסף על האלפיים הקודם וכל זה הם צריכים לתקן וכן כול הדומה במסכתות אחרות
קישור
https://logic504343519.wordpress.com/2020/08/19/%d7%9e%d7%94%d7%93%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%9e%d7%aa%d7%95%d7%a7%d7%a0%d7%aa-%d7%9e%d7%a1%d7%9b%d7%aa-%d7%a8%d7%90%d7%a9-%d7%94%d7%a9%d7%a0%d7%94-%d7%9e%d7%a2%d7%95%d7%a8%d7%9b%d7%aa/
שם
;){kind=link}