אם נניח רק לרגע שספרי המקרא היהודי הם מאלוהים, ואז בודקים תוכן, ויש טעות כי מצאתי טעות, אז בידוע שאלוהים טעה ומטעה ולא אלוהים שראוי להמליך.
בחג ראש השנה הספרים מדגישם את הרעיון של "מלכות אלוכים" ככה הדתיים מדברים, שהוא העליון לקבוע. אך אותו אלוהים הטעה אותנו... ולא ראוי להיות מלך... אז ההיגיון מאפשר שהספר לא מאלוהים.
השלב הבא של בדיקה יהיה: אם נניח רק לרגע שאלוהים יודע ורק הטעות בספר כי הספר לא מאלוהים כי אדם כתב מה שחשב במחשבתו לבדו בלי אותו אלוהים שידע, ואז באותה עתת ומצב עדיין יש שקט כי יש כמה שמדברים בשמו, אז מתאים משל.
משל למה הדבר דומה
למלך שהחליט שיום אחד בשנה כולם יגידו שהוא המלך בשמו
ואז שליחים שלו לא היו נאמנים ואמרו ימים שונים ושמות שונים
מה היה המלך עושה לאותם שלא אמרו את רצונו היה מעניש את הרבנים ואת הנביאים ושולח שליח נאמן אבל אין מלך לחפש ולשלוח שליח נאמן ככה הדבר באלוהים
אילו היה אלוהים שידע
שיש מדברים בשמו בכיוונים שונים
היה מגלה וחושף איזה מהם "עדיף" או נכון או כולם טעות
אבל השקט, לא רק מתנהג כאילו לא נמצא ולא היה אלא בעת אשר יש יותר מאחד מדברים בשמו זה מוכיח שאין "אלוהים שתיארו" ואז נשאר רק אפשרות של אל חלש כמו אלים של הינדו
האם שקט כדי שתבדוק? הרי בדתות אין בדיקה, ביהדות משפילי את המעיר, ובנצרות רק אומרים "אם תחשוב שונה אתה שטן או השטן מטעה אותך כאשר המנהיג בעצמו הוא אותו שהשטן הצליח להטעות או בהינדו ספר מהברטה אומר שקריאת הספר חזק מספיק להרוס חטאים ואז מדברים בשם אלוהים להרוג כבש לנקות חטא ויש שקט מהמלך מה קבע אז הדתות בלי בדיקה ובלי בדיקה אילו היה אלוהים בנמצא היה צריך להודיע איזה ספר ואיזה מה-מדברים בשמו עדיף או נכון ואין מסר כי אין שולח
עד שבא אלי בחלום ושלח אותי להביא כמה מסרים
ושוב איך תבדקו
??
מדוע תאמין לרבי בבגדי רבי בכלל ובפרט יותר ממני רק כי לובש בגד מיוחד ויקר
??
זאת לא בדיקה. ומה נשאר?
;){kind=link}