כדי לתקן עוול חשוב לפרסם חשיפת טעות נוספת
רבני היהדות טעו ללמד שהדין של ראש השנה נמשך עד יום כיפור כאשר אחשוף
אפילו אם נניח שיש דין בתשרי שהאל שופט, למרות שגם המשנה ההיא חסרת יסוד אבל נניח רק לרגע
אז נניח שיש דין אז הוא באותו יום ומי שזכאי למשל צדיק יש ביטול העונש שהוא במילה סליחה כמו השימוש במילה סליחה בסיפור, כאשר גזר מגיפה וכאשר משה התחנן לסלוח לעם סלח ואין מגיפה באותו יום, לא ימותו הרבה באותו יום
כי סליחה היינו הסרת העונש בסיפור ופרט זה מתאים גם למשנה "תשובה תולה" היינו עזיבת החטא, ושינוי כיוון מספיק שמונע ענישה ככתוב יעזב רשע דרכו וסולח שאין ענישה כנזכר וזה ביום דין
וגם הבינוני שמשפטו זכאי כדברי בית הלל, באותו יום כי ראוי לשאול מתי סליחתו הרבנים טענו שמשפטו נמשך עד יום כיפור ולפי טעות שלהם רק לרעתו כי אם יעשה טוב מקבל אותו דין זכאי כמו בהיותו בינוני ורק יש הזדמנות לקלקל וככה הרבנים חשבו בטעות אלא שאז נוגד את השם של היום "כיפור" שיש משמעות שונה מסליחה שהיא להסיר העונש במילה סליחה כנזכר אלא כפרה ככתוב בסיפור אכפרה פניו במנחה היינו הסרת הכעס וכאשר פירש רב דוד רדק ואז יום כיפור הוא יום של הסרת הכעס, ששונה מהסרת העונש שכבר היה בראש השנה אז יום סילוח אם נקבל המשנה שיש דין בתשרי. אז פירשנו והרגע עבר ואין דין כאשר הסברתי במאמר אחר ואפילו המשנה שהביאה מהמקרא לבסס אך הציטוט לא מתאים לטענה.
נחזור לחשיפת הטעות ככה נחשף הטעות בנושא זמן המשפט של רבני היהדות להגיד שימי המשפט נמשכים כי רעיון שלהם לא מתאים לשם של יום כיפור שהוא הסרת הכעס [אשר בעצמו נוגד עיקרון אחר ביהדות שהוא עיקרון מעיקרי הדת כאשר הסברתי במאמר אתמול ] ששונה מביטול העונש כנזכר מטרת היום לפי השם כן לכפר ולא הסרת העונש ועבור מי
עבור צדיק כין כעס ועבור רשע כבר נגזר דינו לעונש רק לבינוני שזכאי כבר בראש השנה עבורו יש הסרת הכעס ביום כיפור ששונה מהסרת העונש כי יום כיפור הוא ששוונה כנזכר
אומנם לפי עיקרי האמונה התיאור של אלוהי ישראל מאוד חשוב להאמין שאין רגשות בכלל ובפרט שלא כועס זה חשוב ועקרוני ביהדות ואז כמו שבגדר הנמנע לכבות אור כשאין מנורה ככה בגדר הנמנע לכבות כעס וחרון אף כשבלתי אפשרי לכעוס
מה נעשה נלך למתג ללחוץ וללחוץ בעת שאין מנורה כדי לכבות בעת שאין מנורה בשקע
ככה הדתיים קוראים הרבה וצמים כדי ללחוץ על מתג בעת שאין מנורה כי חסר רגש כעס להסיר רק בסיפור האדם כעס לכן נתן מנחה מתנה לבטל את הכעס לכפר פנים היינו לבטל כעסו כנזכר אבל עקרוני שאין לאלוהי ישראל רגש ולכן טעות לנסות להסיר את הכעס ולכבות את הכעס כשאין מנורה בשקע יהיינו אין רגש כעס כדי לכפר וכמו שטפשי ללחוץ על המתג כשאין מנורה ככה לנסות לכבות את הכעס של אלוהים כי הקדוש ברוםך הוא אין רגש ואין כעס כנזכר בדברי רמבם
;){kind=link}