הבניין של צורת צו בעברית מקראית
עלינו [לפחות מי שמכבד את מסורת היהודית כמוך קורא יקר] לשים לב להבדל ב-"קריאה המסורתית" ש-"המסורת הקריאה הבדילה" בין המילה שמע שבמשפט הידוע שמע ישראל, לבין פעולות אחרות למשל במשפט שמר את יום השבת, בספר דברים וכן שונה מה-קריאה המסורתית של המשפט, זכור את יום השבת בספר שמות יש הבדל ביניהם ומה ההבדל
?
רב דוד רדק טרח לפרט את הצירופים של פעל בעברית מקראית וקרא להם בניינים לדוגמה בנין של עתיד יש אות תו בתחילת המילה ויש גם בניין צו שכבר כתב רב דוד רדק, קודם שנולדתי, לא פרשנות שלי, שבקריאה של שוא אז בניין של צו, ואז נדע שאם יש טענה שהמילה "שמע" במשפט הנזכר צו, הטוען יכול לבסס את הטענה על הקריאה המסורתית של שוא במילה שמע, שהיא מילת צו אומנם הקריאה המסורתית הבדילה שאר פעלים: שמור שבת, זכור שבת, כבד אביך, בבניין שונה מצו המסורת הקריאה בקריאה המסורתית והעיז רב דוד רדק לכתוב "זכור שבת מקור ששונה מצו
כאשר למדתי את זה בספר רדק ספר מכלול, הגבתי בתגובה רגשית כי אני רוצה שהבת שלי תכבד אותי אבל האמת שאין צו שהיא תכבד אותי אם אשקר לה "שהתורה ציוותה לכבד אותי" אני יודע ששונה מצו ומצורת שמע כנזכר כי כן מופיע בדפוס של הרבנים, לשמור את "הקריאה המסורתית" אילו כיבדו מסורת, באופן ששונה מתנועת שווא כי שונה מהמשפט שמע ישראל
וכן כאשר המוהל מתנהג כאילו התורה ציותה "וביום השמיני כרת את ערלת זכרו" נחשפת הנוכלות, הרבה צעדים מרחק מהאמת כי רחוק מאוד מהנאמר שם כי כבוד המסורת גורם להבדיל לפי הקריאה המסורית כנזכר כי אין שום תנועת שווא ואין קריאה מסורתית של "כרת" בתנועת שווא אין יסוד לבסס את הטענה של המוהלים שהצמידו טקס מצרי של חוקות הגויים גוייש למשפט שרחוק מהרעיון שמנסים להצמיד הרבה צעדים מרחק כי אין בניין של צו בכלל ואין בביטוי לכרות בפרט כי שונה מהמשפט שמע ישראל כנזכר תהא משמעות ימול מה שתהא, עדיין שונה מכריתה ומבניין של צורת צו, וכאשר טוען "שיש צו לכרות משהו" הנוכלות נחשפת כי אין יסוד לבבס טענתו כי אין בניין של צו "כרת" לא בצורת שמע בקריאה המסורתית ולא בכלל אלא ימול שלפי שימוש בספר דברים שונה מכריתה כי לא כורתי בלב למרות שמופיע ונמלתם לבבכם ידוע בוודאות שלא מדובר בכריתה בשימוש סכין ואין יסוד לבסס את הטענה להצמיד טקס מצרי גוייש למשפט שרחוק מהתאמה לטענה כי לעומת סיפור ציפורה ששם יש רעיון לכרות כאן אין רעיון לכרות בכלל ופרט "אין קריאה מסורתית של תנועת שווא" לעומת המילה שמע כדי לבסס את את הטענה שלהם ובסיבה זו אין לקבל את הטענה שלהם
וככה נחשפת טעות בדברי רב משה רמבם ובדברי סעדיה גאון שהכניסו למנין המיצוות לא רק
פרטים שאחרי "המיעוט" אלה המיצוות, בסוף ספר ויקרא שהתורה עצמה הבדילה מיעוט למעט שאינן מיצוות לדוגמה ציצית ומזוזה בניגוד לתורה שבעל פה בעצמה שפירשה את התורה שבכתב "אלה" למעט "מעתה" אין דבר ואין מיצווה זה פחות חשוב כאשר יתברר אבל בניגוד למסורת הקריאה כי אתם מכבדים את המסורת ויש מסורת קריאה שהבדילה כנזכר
החשיבות של מסורת הקריאה היא כי רק במסורת הקריאה מבדילים בין חלב לחלב היינו בין הנוזלי משקה לבין חלב מוצק לפי הקריאה המסורתית האם נפרש "תבשל גדי בחלב אמו" בגלל שחלב החלק ששורפים על המזבח
??
יש מסורת קריאה ואילו כיבדנו את המסורת אז כבוד המסורת גורם להבדיל כי מסורת הקריאה כנזכר הבדילה בין שמע לבין שמור או זכור או כבד כנזכר
כאשר סעדיה ורמבם טענו שיש הרבה מיצוות נחשפת הטעות כי לא יכולים לבסס את הטענה שלהם אלא להיפך כמעט כול הרשימה שונה מצו מלבד מעטים שיש שווא כמו שמע ישראל ואף הרדק טרח לפרט בפר מכלול שבשבת שונה מצו "זכור שבת מקור" למען וכדי שלא נטעה
וכן ברשימת לא תעשה של סעדיה נחשפת טעות גרועה עוד יותר
רב שלמה רשי הפרשן הרבני העיז לכתוב פירוש על המשפט לא תירא מהם הבטחה צפוי שיגיד רק פירוש אחד צו אבל העיז לכתוב הפבטחה כי יש יסוד לדבריו בתורה שבעל פה שאמרו השמר פן ואל הם לא תעשה וכאן המילה לא שונה מהמילה אל וזה גרם לי שאלה כיצד הוא העיז לכתוב את זה אחרי כול הסיפור של המרגלים שפחדו ונענשו
אבל פירוש רשי כן ככה עובדה
ויש יסוד לרשי בתלמוד שאמרו השמר פן ואל הם לא תעשה ואז פירוש רשי נכון כאן כי כאן לא תירא מהם שונה וקל יותר לזהות הבדל כי באותיות אל שונה מאותיות לא ורשי נכון שהמשפט והביטוי לא תירא הבטחה כי שונה מביטוי אל שהמילה אל היא צו אבל לא תירא שונה מצו
וכן כאשר אמרו בגמרא תלמוד בבלי סנהדרין ייהרג ואל יעבור בנושא להשתחות לצלם
נדמה שמעשה חמור מאוד שעלינו לתת את חיינו לפי ההלכה, אומנם יש פרטים בתלמוד שהם לא הלכה לא כול פרט בתלמוד הוא ההלכה ואף כשאין ויכוח מחלוקת לדוגמה דין וכיולו בלילה שאחרי ששי בתפילת שבת רב משה רמבם לא קיבל את דברי תלמוד בבלי בנושא להדגים שלא כול פרט בגמרא נחשב הלכה והאם הפרט הזה למסור את נפשינו כמו ויכולו או הלכה נדע בלי ספק כי המשפט לא תשתחווה להם בצורה של לא תירא מהם הבטחה ששונה מצו
ואפילו לא תרצח שונה מצו כי הביטוי כמו שלט אסור לעשן שרק משרת עמוד שעליו להישען בעת שמעשנים ורק משפט עונש לדוגמה "מכה אביו ואמו מות יומת" שאסור לבת שלי להכות אותי רק בגלל העונש, ולפי העונש רק אם היא הרגה אותי או את אשתי אבל לא בגלל שלט אסור לעשן או ביטוי אל תרצח שדומה ל-"שלט אסור לעשן" שלא מזהיר כי רק שלט "המעשן ישלם קנס" מזהיר או אזהרה בתורה "המכה אביו ואמו יומת כנזכר
וככה התורה עצמה הבדילה במילים בין צו בצורת "השמר פן אל" כאשר פירטו בתלמוד בבלי לבין לא תירא מהם שהפרשן הרבני רשי פירש שונה מצו וכן "לא תשתחוה" לפסל וכן "לא תרצח" כנזכר בצורת לא תירא, והסיבה שרצח נחשב חטא דתי "רק בגלל העונש" מכה איש ומת מות יומת, היינו יומת בידי שמים כי אין צו לשופט "השמר להרוג רוצח" רק אילו כתבה תורה "סקל" בצורת צו בתנועת שווא אז יכלו לטעון שהשופט יהרוג וגם אז יש ספק כי שימוש המילה לסקול אבנים היינו הסרת אבנים והעונש שהנענש יעבוד בהסרת אבנים לא חלילה להפיל אותו מהגג במשנה סנהדרין ויש ספק אם עונש זה נכון כי עדיף לשנות את החוטא כמו שנאמר בנביאים יעזוב רשע דרכו ובכך האל סולח באותו משפט יעזוב רשע דרכו בכך יש סליחת החטא
וכן הנאמר "באש ישרפו אותו ואתהן ולא תהיה זימה בתוככם שונה מצורת צו שרף בתנועת שווא כמו שמע והטוען שיש צו לשופטים לשרוף בלי יסוד ובסיבה זו אין לקבל את הטעות שלהם במשנה סנהדרין לשרוף את מי שלא הרג גוף אדם
ככה נחשפו הרבה טעויות כי כבוד המסורת גורם לא לקבל את הטעויות מסוג הזה אלא לכבד את מסורת הקריאה כנזכר שהמסורת עצמה כבר הבדילה בין המשפטים
הטוענים באופן ששונה ממסורת הכתיבה כנזכר וששונה מה-מסורת הקריאה למשל שמע ישראל שונה מהביטוי ימול בשר ערלתו ובין כבד אביך ידוע שלטענתם אין יסוד כי מסורת הקריאה בעצמה הבדילה ואילו כיבדו את מסורת הקריאה המסורתית היינו מבדילים שאין מקבלים את דברי רבני היהדות בכול הפרטים האלה. והדומים.
לאור כול האמור חשוב לשמור מרחק מהמלמדים שיש צו בכול פרט ששונה מה-"צורה של שמע ישראל" שהיא והדומה לה בצורת צו לפי קריאה המסורתית בקריאת שווא כאשר כבר פירסם רב דוד רדק אך "מסרבים אחרים לפרסם" אומנם שאר הפעלים בתורה שונה מצו ובאמת בת שלי לא מחוייבת לכבד אותי ולא את אשתי לפי התורה ורק ערכים חילונים גורמים היינו שרק בזכות החילונים "עלי לכבד את כולם" לא רק אבי ואמי אלא את כולם, כולל בת שלי ואז הבת מחוייבת בשיוויוון לכבד אותי באותו אופן שעלי לכבד את בתי בגדלותה ובצעירותה.
;){kind=link}