מבוא: האם נכון להתחיל ספר הלכה בבוקר?
כשהייתי חרדי התרגלתי להתחיל שבת כשהחושך הגיע. וכן מתאר ספר שולחן ערוך, את כניסת שבת, בסיבה זו נדמה שנכון להתחיל ספר הלכה עם תחילת השנה
!!
היינו חג ראש השנה כי החג ההוא, הוא ההתחלה ומתחיל כשיגיע החושך לפי המנהג, למרות שעדיף להתחיל ספר הלכה ביום רגיל כי רוב השנה הוא בלי חג, ואז עדיין יש שיקול להתחיל בסוף החג... שסיום החג בלילה.
אומנם יש בהחלטת רב יעקב טור, שהחליט להתחיל בבוקר, וכן ספר שולחן ערוך כסדר טור, רמז להכרעה נכונה של רב יצחק ריף שהכריע "שני כתובים הבאים כאחד אין מלמדים" היינו כשיש שני כתובים בתורה שבהם רעיון דומה אז ההלכה "מונעת ללמוד מהם" לצו אחר אלא רק להם יש את הדין המשותף. והכריע רב יצחק ריף ששני כתובים אין מלמדים כי פסל ודחה את הדעה השנייה בנושא.
ואילו בדקו היו רואים ששביתת כיפור כתוב "מערב עד ערב תשבתו" וכן בחג המצות בערב ששניהם יש פרט משותף להתחיל מערב, ואז כבוד המורשת גורם לקבל את הפירוש המסורתי ששני כתובים הבאים כאחד אין מלמדים על שבת... רק שני אלה מערב עד ערב כי ככה תורה שבעל פה לפרש תורה שבכתב אילו כיבדו את המורשת ההלכתית שכתב רב יצחק ריף... היו מנהיגי ההלכה מללמדים ככה, ואז ידוע שרק חג המצות ויום כיפור מערב עד ערב כי אם מנסים ללמד מהם לשבת הפירוש המסורתי מונע כי אין מלמדים... וככה נחשף שיום השבת פירושו כמו שקרא אלוהים לאור יום... מהבוקר... וכן השיקול אם יש ספק: האם יום השבת כמו שאמר הקדוש ברוך הוא? איך יש ספק?? אבל יש שתי אפשרויות מצד אחד קרא אלוהים לאור בתורה שקרא לאור יום... או חלילה להתעלם מדברי אלוהי ישראל כמו שהדתיים מתעלמים חלילה... להוסיף גם זמן החשוך לשבת למרות שקרא לאור יום... עדיין שיקול של תורה שבעל פה הוא "תפסת מועט תפסת" ואז נחשף שההחלטה של רב קארו ועוד ספרים להתחיל שבת כשהגיע החושך נוגדת שני עקרונות הן העיקרון "תפסת מרובה לא תפסת" כי תפס הרבה כשיכול לקבל דברי אלוהים שקרא לאור יום עבור יום השבת וגם השיקול הנזכר של שני כתובים הבאים כאחד וזה מה שמרמז בספר הטור לקבל הכרעת רב יצחק ריף... שרק שביתת כיפור וחג המצות הם מערב עד ערב ולכן התחיל בבוקר כי לא הכול בבוקר ואז ההיגיון מונע להיות דתי שגם מתחיל בבוקר וגם מקבל את הפרט ששבת תתחיל בחושך כי ההיגיון מונע לקבל את שניהם ואיזה לקבל? כבוד המורשת גורם לקבל כנזכר שהקדוש ברוך בעצמו "קרא לאור יום" והמורשת שמרה על כך פעמיים כנזכר תפסת מרובה לא תפסת היינו לא לתפוס יותר מזמן אור, וכנזכר שני כתובים הבאים כאחד אין מלמדים וידע זה רב יעקב טוב ובסיבה זו לא התחיל בלילה בסוף חג ראש השנה אלא בבוקר כי אין מלמדים משביית כיפור כנזכר אבל יום רגיל מתחיל מהבוקר.
סימן ראשון, מנהגי בוקר
סעיף א' יתגבר כארי לקום מהמיטה בבוקר אבל המשנה לא מחייבת שום זמן ולא שום פרט מהפרטים שכתב רב קארו ריק כאן, בספרו שולחן ערוך בחלק הזה, בסיבה זו כבוד המורשת גורם לקצר כשיטה בחינך של המורשת היהודית לעולם ללמד קצר, כי אפשרי לקצר ולהחליף התוכן של ריק ובמקומם בקצרה את דברי הגאון סעדיה שהתחיל מנהגי בוקר בברכה "יוצר אור" שעם שמע ובסיבה זו אין להקדים קודם ברכת יוצר אור שום קריאה כלל לא לקרוא שום ברכה אחרת ולא קריאה אחרת קודם ברכת יוצר אור. ואם מתפלל ביחיד כי יש אפשרות להתפלל ביחיד כרצונו כאשר כתב סעדיה במקום אחר, אז יש נוסח עבור תפילת יחיד כשלושים מילים בברכת יוצר אור, ללמד שיש אפשרות, וכאשר יתבאר למטה, אבל אם נמצא בקבוצה ששם עוד תשעה גברים אז יש נוסח הברכה שארוך יותר גם בתוך סידור סעדיה וכאשר יתבאר אחרי ציצית ותפילין כי עסק בהם בספר שולחן ערוך.
סעיף ב' אם רוצה ללבוש בגד שבו ארבע כנפות, אז לפי ההלכה רק ילבש אם יש חוטי ציצית. והמקום לכתוב הכנת חוטי הציצית וכן הכנת תפילין, לא בבוקר כי לא קושרים חוטי ציצית כול בוקר, אלא ראוי במקום אחר כמו פרטי כתיבת ספר תורה ובסיבה זו נכון לקצר ועדיף לקצר כאן בדיני ציצית. אומנם לא כול אחד חייב ללבוש בגד עם ארבע כנפות ואם לא לובש בגד כזה אפילו רב קארו כתב בסימן כד' שלא חייב בציצית היינו ללבוש ולא לקשור על הבגד עד שירצה ללבוש. ורב קארו עסק בברכת ציצית אומנם עדיף לקצר כי אם בבוקר לובש בגד מלבני או ריבוע, אין המשנה מחייבת לברך על מיצוות ציצית וגם סעדיה התחיל בברכת יוצר אור כי לא צריך לברך על מיצוות ציצית ומאחר ולא צריך, בסיבה זו הדבר במסגרת "ברכה שאינה צריכה" שנחשב חטא דתי לברך ברכה שאינה צריכה, אם לובש ציצית אלא יעשה כמו סעדיה שהתחיל בברכת יוצר אור ואין ברכה ואין קריאה לפניה לדוגמה אין ברכת ציצית ועדיף שב ואל תעשה עדיף.
סעיף ג' תפילין, למרות שהמשנה לא מחייבת להניח תפילין בבוקר בבוקר, אם רוצה להניח תפילין יניח של יד תחילה ויכרוך על הזרוע קרוב ללב כדי שלא יפול ובגלל שאין משנה שמחייבת לכרוך על הזרוע ולא על העצם שלא קרוב ללב ולא על האצבע, בסיבה זו כתב בספר שולחן ערוך שמיד יניח של ראש. ספר שולחן ערוך עסק בברכת תפילין [סימן כז,ח] אומנם נכון לקצר דברי שולחן ערוך בנושא תפילין, ורק לשמור שאין משנה שמחייבת לברך על תפילין אלא אם מניח תפילין עדיין לא יקרא שום קריאה ולא שום ברכה קודם ברכת יוצר אור כנזכר. הערה: בכך יש סיכום של ארבעים סימנים של ספר שולחן ערוך ומפורסם כאן גם השיקול לקצר.
סעיף ד' מי שרוצה להיות חסיד יקיים הדברים של מסכת ברכות כמו שאמרו במסכת בבא קמא, למשל ברכות שעם שמע הן במשנה של מסכת ברכות. אומנם המשנה ההיא מסוג סתם כי סתמו את שם האומר היינו הסתירו ולכן ידוע שדברי רב מאיר וכבר קבעו מנהיגי ההלכה שאין הולכים כדברי רב מאיר כי יש סיבה וכבוד המורשת גורם לעשות כדברי מנהיגי ההלכה שקבעו כן היינו שאין הלכה כרב מאיר ובסיבה זו גם מי שרוצה להיות חסיד לא יעשה כדברי רב מאיר לברך עם שמע אלא יקיים עיקרון אחר "זריזים מקדימים למיצוות" היינו לא להקדים קודם ברכת יוצר אור שום קריאה ולא שום ברכה כנזכר ואף את ברכת יוצר אור שבספר סעדיה לא יקרא קודם שמע כדי לכבד את המורשת שנמסרה לנו לא ללכת כדברי רב מאיר כי יש סיבה בפרק ראשון של תלמוד בבלי מסכת עירובין. וטוב שיקרא שש מילים כמנהג רב יהודה הנשיא שקרא שמע ככה ולא חזר לגמור כול הפרשה כאשר הסבירו בגמרא ועדיף לעשות כמו שהנשיא עשה.
סעיף ה' לא כול אחד רוצה להיות חסיד ואם לא רוצה להיות חסיד אין ההלכה מחייבת לעשות את הדברים של מסכת ברכות לדוגמה ברכות שמונה עשרה שבמסכת ברכות ושאר ברכות, ואף קריאת שמע כי קבעו מקום שמע במסכת ברכות ואצל מסכת פאה שאיננה מעשי לעשות כי עבר זמן מיצוות פאה כאשר כתבתי במקום אחר וקבעו מקום שמע עם ברכות ועם פאה. ומי שרוצה להיות חסיד יקרא הברכות בתפילת עמידה כאשר יתבאר בסימן שני אחרי שיקרא שש מילים של שמע.
סעיף ו' אחרי קריאת התפילה בעמידה כתב ספר שולחן ערוך ליפול על פניו אומנם רב קארו לא כתב שאז יקרא שום קריאה בעת נפילת אפיים ואומנם עצם הורדת הראש, המשנה לא מחייבת ולכן כבוד המורשת גורם לקצר פרטי נפילת אפיים ולא כתב קארו להאריך קריאה בימי שני וחמישי, ונחשף בכך פגם של מדפיסי ספרי תפילה, שהיו צריכים לבדוק בספר שולחן ערוך או עדיף במשנה ולא להדפיס באופן שלא מתאים למקורות, ובסיבה זו חשוב לשמור מרחק מכול ספר תפילה שבו הדפיסו אריכות אחרי תפילת העמידה בימי שני וחמישי ולא לקרוא מספרים כאלה ואף לא לקרוא בזמן נפילת אפיים כנזכר, וההלכה במשנה לא מחייבת עצם להוריד ראש כנזכר רק אם רוצה. שאר הפרטים שכתב בספר שולחן ערוך אחרי נשיאת כפיים, כחמישים פרטים, אין להם מקור במשנה ועדיף לקצר.--סיום סימן א, הכולל מנהגי השכמת הבוקר ציצית תפילין וברכות השחר. במקום הרבה סימנים בספר שולחן ערוך.
כאן הדגמתי שיטה לתקן הן ספר שלחן ערוך והן ספר קיצור שולחן ערוך כי לא היה זלזול שכתבו ספר קיצור שולחן ערוך.
;){kind=link}