פרק נוסף למסכת מגילה מהדורה מתוקנת
מבוא לפרק הנוסף: במסכת מועד קטן יש שלושה פרקים ובדומה להחלטה שכבר קבעו לכלול יחד מנביאים מרובים בספר תרי עשר, כי חגי ומלאכי כול אחד רק שלושה פרקים כן לכלול יחד במסכת אחת נושאים מרובים. אין איסור לכלול מכירת בית כנסת עם מגילה, כי אפשרי נושאים מרובים ועדיף לכלול נושאי מועד ביחד ושיקול נוסף מאחר והלכה כרבים לא צריך לשמור שמות של האוסרים רק שאין מקור לאסור כדי לכבד את השיטה בחינוך של המסורת לעולם ללמד קצר וכן כאשר מותר נכון לקצר כי אין מקור לאסור ובנוסף הרבה פרטים בפרק שני של מק' מסוג סתם היינו בלי שם וידוע של רבי מאיר וכבר קבעו מנהיגי ההלכה שיש סיבה שאין הלכה כרבי מאיר כי יש סיבה. סוף מבוא.
___
במועד [מועד קטן דף ב' עמוד א'] אמרו חכמים אין חופר אמה בתחילה אבל מתקן את המקולקלת. וכן מתקן קלקולי המים לרבים וחוטטין אותם, ומתקנין את הדרכים ואת הרחובות ואת מקוות המים. ועוד אמרו חכמים במועד ובשביעית אין צדים את האישות [ו,ב] ואת העכברים כדרכו בשדה הלבן אלא שלא כדרכו
ב עוד אמרו חכמים אין רואים את הנגעים [ז,א] במועד, אין ללקט עצמות אביו ואימו כרבי יוסי [ח,א] משום שאבל הוא לו אבל אחרים יאספו, אין לנסר עץ לארון כרבי יהודה [ח,ב] אלא אם יש עימו נסרים עושה ארון למת, ועוד אמר רבי יהודה לא תסוד, ועוד אמר רבי יהודה אין מכבש ריחיים בתחילה
ג אמר רבי יוסי מוכרי פירות כסות וכלים נהגו להחמיר [יג,ב] לא למכור, אמר רבי יהודה [יח,ב] אין כותב ספרים תפילין ומזוזות במועד אלא אם כותב לעצמו
ד אמרו חכמים הקובר את מתו, רגל מפסיק ומבטל גזירת שבעה [יט,א] ואף עצרת כרגלים, וכן רגל אחרי שבעה מבטל גזירת שלושים אבל ראש השנה ויום הכיפורים כשבת שעולה למנין ואינה מפסקת
פירוש דרכי נועם: גזרת שבעה, שלא ללבוש בגד מכובס שבעה ימים מקבורת אב או אם מלבד בשבת שלובש ועולה למנין שבעה אבל רגל מבטל הגזירה לא ללבוש וקל וחומר שאין גזירת שלושים שלא לספר שערות ראשו כי רחוק מהקבורה: גזירת שלושים, שלא לספר שערות ראשו בתוך שלושים יום מקבורת אב או אם אבל לכבוד הרגל מקבל תספורת כי הרגל מפסיק ומבטל את הגזירה
משנה: במועד בלווית המת אמר רבי ישמעאל [כח,ב] נשים לא מטפחות אלא אם סמוכות למיטה מטפחות.
אמר רבי יהודה [תענית דף טו' עמוד א'] אם לא ירד גשם בזמנו מוסיפים לתחינות רעב כי יהיה בארץ (מלכים פרק ח') וגם עניין בצורת (ירמיה יד') מעשה בימי רבי חלפתא [טו,ב] ובימי רבי חנניה בן תרדיון, שעבר אחד לפני התיבה, וגמר את כל הברכות, וענו אחריו אמן. תקעו הכוהנים תקעו, מי שענה את אברהם בהר המורייה הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם ביום הזה. הריעו בני אהרון הריעו, מי שענה את אבותיכם על ים סוף, הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם ביום הזה. וכשבא דבר אצל חכמים, אמרו לא היו נוהגים כן, אלא בשערי המזרח.
הערה: הפרטים של ב,ו של המקדש ונכון לקצר וכן ב,ז מסוג סתם ונמצא תיקון במקום שמונה מאות מילים שמסרו לנו במסכת מועד קטן כבוד המורשת גורם לקצר שראוי לשמור 171 מילים ורק עליהם להדפיס דיון לא להאריך בדיון על 800 מילים בדיוני התלמוד ובפירושים שעליהם למשל רב שלמה רשי או אריכות של תוספות ושאר פירושים מימי הביניים כי כול זה דיון על דיון שעל תוכן שמנהיגי ההלכה דחו למשל דברי רבי מאיר כנזכר או פרט שהתירו ונכון לקצר כי אין מקור לאסור וכבוד לשיטה בחינוך ענזכר לעולם ללמד קצר.
והמשך יבוא כי יש הרבה לתקן.
;){kind=link}