למרות שכתוב בסיפור אסתר "לעשות אותם ימי משתה" שהמשתה שני ימים במקרה של שבת שונה, כי לפי המשנה "ביחד" וביום שקוראים את המגילה לעשות גם סעודת משתה כפי שכתוב ולא יעבור ללמד שאין אפשרות לעשות משתה אחרי שעבר הזמן.
כאשר יום ארבעה עשר הוא בששי כמו השנה 2021 ערב שבת, אז "ביחד" לא מחולק, כי גם מוקפות חומה קוראים בששי ביחד, אני מדגיש שכול הדתיים שרגילים לטעון "הלכה כמו סתם משנה" מחוייבים לפי אמונתם, א-מ-ו-נ-ת-ם וההלכה, להקדים פורים ביחד בששי בכול מקום ולא כמו הציטוט המטעה "פורים בשנה שבה התאריך ט"ו באדר בשבת גורם לכך שדיני פורים יתחלקו על
פני שלושה ימים" ככה טען" זה נגד המורשת ההלכתית למרות שהמקור בספר "פניני הלכה" מאת הרב אליעזר מלמד. כי ההלכה מחייבת להיות ביחד במקרה כזה, ככה נמסר במסורת של המשנה. המתעלם מזה כמו חיללוני שמתעלם מהמורשת. אבל מי שטוען שמכבד את המורשת לא יתעלם מהמשנה.
2, רק אם נסכים שההלכה "לא באמת מחייבת להתנהג כמו משנה מסוג סתם" משוחררים מפרט זה, ואז משוחרר לקרוע את העם לשני חלקים, כאשר יכלו בכול מקום שני ימי שמחה ביחד כול השנים מלבד כאשר יד' בערב שבת, ואז אם נסכים שאין הלכה כמו משנה מסוג סתם אז לא ממש חייבים בחלק גדול מהפרטים שהדתיים נוהגים לעשות וטוענים שחייבים לעשות לדוגמה "המשנה של הרבה מלאכות בשבת וברכות שעם שמע" ועוד.
ובנושא מקרא מגילה אחרי שי ששליח ציבור ויש דין "שלוחו של אדם כמותו" למרות שעדיף מיצווה בו יותר מבשלוחו עדיין אפשרי שהשליח ציבור יעשה בשביל הציבור ולא ממש חייבים לקרוא בעצמך את המגילה כי הוא קורא והשליח שעושה לפי ההלכה כאילו אתה עשית ואמרת כמו שליח של קידושין שאומר מקודשת לי.
ומי שמכבד את המורשת, כמוך קורא יקר, וכן הדתי שטוען שמכבד את המורשת ישמור מרחק מבתי כנסת של הדתיים והחרדים כי שם לא עושים כמו רב יוסי למרות שלפי ההלכה כבר קבעו שבין רב יהודה ורב יוסי הלכה כרב יוסי.
;){kind=link}