כאשר הייתי ילד חרדי הזכרונות הם של כאב בלי שמחה
למשל כול שבוע בשבת שלא הלכתי לבית ספר מה כן עשינו
?
ביום ששי אחרי הצהרים הייתי מתכונן לשבת שמתי לב שלא היה הבדל בין חורף שזמן האור מועט לבין קיץ שיש הרבה זמן קודם כניסת שבת שלהם, עדיין הורים שלי תמיד השתמשו בכניסת שבת לגורם של לחץ וצעקות
אמי צעקה בקול לחוץ "בוא מהר לגזור הציפורנים שלך" היא ציוותה וניסית להתחק כי כבר קצרנו שבוע שעבר ועדיין לא ארוך
היא התעקשה אין תירוצים זה בשביל שבת וגם כי זה הבית שלנו תעשה מה שאנחנו קובעים וגם כיבוד אב ואם זה שצעשו כול דבר שאנחנו מצווים עליך
ואני הווכחתי "זה לא הרעיון של מיצוות כיבוד אב ואם" והם התעקשו שאלוהים מחייב אותי לעשות כול מה שהם אומרים ובגלל שלא יכולתי להחזיק מספריים לגזור של יד ימין היא קצרה ובגלל שהיו קצרים זה גרם מצב של כאב כי צריך למשוך ולדחוף תחת הציפורן כי לפני שארוך, כדי לקצור
כול שבוע גועל נפש של צעקות ולחץ וכאב היד
רק מאוחר יותר למדתי שאדם בריא סופר עשרה ימים אחרי קיצור ציפורני היד וזה מרומז שיש עשר אצבעות
וגם לרחוץ מוקד מרגיל כי ברור שכול לילה הייתי רוחץ גופי באמבט של מים חמים וסבון אבל בשבת רוחצים מוקדם יותר ואז יש צעקות ולחץ תספיק לסיים קודם הזמן
רק מאוחר יותר חשבתי שאפשרי לספור אחורה אם צריך שלוש שעות בשביל אב אם וילד לרחוץ אז ספרים אחורה שלוש שעות בין בחורף בין בקיץ
וכאשר אמרתי רעיון שלי התעקשו אתה תרחץ בזמן שאנחנו קובעים שזה בשעה אחרונה
ואז לחץ וצעקות ותלנות שלא סיימתי בזמן וצריך למהר לבית כנסת
ואז הלכנו ברגל לבית כנסת כי לא משתמשים ברכב בשבת ואם ניסע לא נוכל לחזור ברכב והלכנו בחום הקיץ ברגל שזה מאמץ ברגל בחוך או בשלג של חורף ברגל כאילו הדת אוסרת להתפלל בבית ורק מאוחר יותר נודע שלי שיש אפשרות בדת להתפלל בבית או לא להתפלל רקק אם רוצה להיות חסיד אז אומר ברכות של הדת
והיינו הרבה זמן משעממם בבית כנסת זה הרגיש כמו שעתיים הרבה לקרוא שלא היה סיפור ולא היה חדש כי אותו דבר קראנו שבוע אחרי שבוע
היה שיר אחד אבל המנגינה לא היה תענוג וגם היא חזרה שוב ושוב כול שבת חמישים פעם בשנה בשעמום רק הרבה קריאות באופן משעמם
אילו באותו זמן קראנו שני עמודים מסיפור מעניין זה היה מגיע למאה עמודים בשנה
ואז חזרנו הביתה לעוד סבל
כי אם נניח שזמן ארוחה הוא בשעה שש וחצי כאשר אדם רגיל הוא רגיל אך בשבת תלוי בזמן השמש והרבה מהשנה הזמן של ארוחה זה הזמן שהיינו בבית כנסת ולא אכלנו בזמן רגיל והרגשתי רעב בגלל ההרגל והייתי צריך להמתין סובל מרעב בן של קריאות של שיעמום כי לא סיפור וכי אותתו חלקים שקראנו שבוע אחרי שבוע
ובקיץ ההמתנה יותר ארוכה עד הזמן של חושך ואכילה ואפילו בחורף שהסבל קטן כי לא סבלתי מצוום ארוך עדיין היה מוזר לאכול מוקדם כאשר לא רעב ובמיוחד ארוחה כבדה מדי זה גם לא כיף כאשר לא רעבים אומנם זה פחות מסבל מההמתנה של רעב תשעה חודשים בשנה
ואז מה עושים אחרי ארוחת שבת עוד שיעמום
כי חשבנו שאסור להשתמש בחשמל אלקטרי ואף אמרו לי שאסור לקרוא ספרים בשבת כי היום קדוש אז היה שעמום האב ישב אחרי הארוחה הכבדה שאתאר על כסא ופתח ספר דתי וסגר עיניו
בטח היה משעמם גם עבורו
ואני ישבתי משועמם רואה אותו יושב מחזיק ספר פתוח וסוגר עיניו
בארוחה שיכלה להיות תענוג הסדר היה סבל
אם מתכננים להגיש רגלי עוף עם ירקות מבושלים אז זאת המנה שמתאים להגיש ראשון מלבד בחורף שמתחילים מוקדים מהרגיל בגלל זמן השמש
אך הם התחילו בכוס מיץ ענבים ואסרו לי לשתות כי יש במיץ הרבה סוכר וטענו שזה יגרום לי להשתוללל אז הם שתו מיץ ענבים ואני הייתי שונה
אחרי זה טקס לרחוץ ידים מכלי שלא הגיוני לעשות אחרי שהתחלנו לשתות אלא הגיוני לשטוף ידים בהתחלה ואז לשבת לטקס יין ולחם אבל בבית שלהם הם קבעו את הסדר
אחרי זה נתנו לחם ולמרות שהלחם היה מרקם טוב עדיין טפשי לאכול לחם כאשר מתכונים להגיש רגלי עוף עם ירקות מבושלים
אז כאשר הייתי צעיר מדי לתכנן פשוט אכלתי לחם כמו שמסרו לי שזה לא כיף כי רגילים לאכול עוף וירקות מבושלים אבל במקום זה נתנו לחם כמו בכלא של מורדים ההבדל היחיד שבכלא הלחם יבש אבל זה עדיין פשוט כי רק לחם
אחרי זה דג שההורים אהבו אבל הריח גרם לי סבל
ואחרי זה מרק שבשבילי היה מים עם מעט גזר מבושל חשבתי על עונש של מורדים נגד מלך ששמו במרתף תחת ארמון ונתנו לחם מים ככה לחם ומרק כמו מים אבל לא העזתי להגיד את זה מלבד פעם אחת
ורק אחרי המון זמן אז הגישו את רגלי העוף עם ירקות מבושלים ולמרות שבחורף זה התאים לשעה של ארוחה עדיין תשע חודשי השנה זה היה אחרי סבל של רעב כנזכר
ואחרי זה שיעמום
עד שחשבתי על הרעיון ללכת לשבית של שכן לראות מה הם עושים כי הורים שלי עסקו בדיבורים ווכידוע עבור ילד הרבה דיבור זה דבר יבש מדי ומשעמם
והופתעתי לראת שבבית שלהם היה מותר לשחק משחקים למרות שהיו יהודים חרדים אז חזרתי הביתה עם המידע שמותר ואף הבתי עמי משחק אחד מהשכן
שם המשחק באנגלית חיים
אבל ההורים שלי התעקשו שלא נשחק לפי חוקי המשחק בכלל ובפרט החוק של משכורת
זה פרט חשוב שהשפיע על חיי כי במשחק כול אח עובר את הסימן של משכורת ואמור לקבל משכורת הרבה פעמים במשחק כדי להגדיל חיסכונות של כול אחד לפי המקצוע שקיבל במזל
כי המקצוע נקבע לפי מזל של המספר אם האדם חוקר או רופא או שאר עבודות
ובגלל שהסתירו את החלק הזה של המשחק לא שמתי לב שאם אדם מקבל מזכורת גדולה כפול כול ההזדמנויות של מזכורת יהיה יותר כסף בחכונות לשלם קנסות ועדיין לנצח במשחק וזה יגרום לשחקנים לחשוב על העתיד של עצמ להגיע לעבודה עם משכורות טובות אך בגלל השינוי כי רק הסכימו לשחק בלי החוק של משכורות לא שמתי לב להבדל של משכורת ולא שהמשכורת מצטברת רק מאוחר מדי שמתי לב
ואז בסוף ספרנו את הכסף והחזרתי את המשחק לשכן כי הורי החליטו טענה בגלל שיש במשחק כסף של משחק זה אסור בשבת ולא נשחק בו בעתיד
ואז קנו משחק אחר אחרי שידענו שמותר מששחק של שאלות על שחקני ם בטלביזיה שלילד בלי טלביזיה אין סיכוי לענות על השאלות וגם הרבה שאלות ודיבורים היה משעמם אז רק לפעמים הורים שיחקו ואני לא שיחקתי כי היה משעמם שאלות בנושאים שמעולם לא קראתי ולא למדתי ולא ראיתי בטלביזיה
אבל בקיץ לא היה משעמם אחרי הארוחה כי הארוחה נגמרה מאוחר
ואז בבוקר עוד סבל של רעב כי הרבה שעות של קריאה של שיעמום
לא היה סיפור שכיף לקרוא אלא קריאה ארוכה עשרות עמודים רק כי זה טקס דתי לקרוא הרבה
שעות של שיעמום של קריאות וגרוע עוד יותר שאותם העמודים שבוע אחרי שבוע אחרי שבוע ממש שיעמום
וגם הקריאה מהתורה גם קראו הרבה ביחד והספר לא תוכנן כמו סיפור שזורם מחלק לחלק לעומת ספרים רגילים וגרוע עוד יותר כי אם העיקר של הספר הוא בני ישראל זה עוסק יותר מדי בסיפורים קודם בני ישראל שיכלו לקצר רק רקע קצר במקום כול האריכות שלא מכוון אלא העם בני ישראל
וגם סיפורי בני ישראל הרבה מסרים של נזק ואכזריות ומעורבב הרבה חוקים וגרוע עוד יותר משיעמום שכמעט כול החוקים של טקס הם בלי פירות ובלי תועלת ואף המעט של מוסר עדיין תקלה שהם מאוחרים רק אחרי הרבה טקסי של דת למשל רעיון של זבח אשר שקרי כי מסר בפי ירמיה הנביא שטרח הקדוש ברוך הוא להודיע שנחשב טעות לשרוף כבשים כי בלשון עבר "לא ציויתי זבח" ומי שיודע ספר ירמיה ידע את האמת שלא ציויתי ואז כבוד של הקדוש ברוך הוא גורם לא לקבל ספר אחר שמטעה את הקורא כאילו ציוה זבח אלא נחשב טעות כי באמת לא ציויתי זבח.
בגלל טפשי לאכול גם דג וגם עוף באות ארוחה אלא מתכננים אחד מהם ואז לא צריך לחם בהתחלה.
;){kind=link}