כאשר מסכמים את המקרא יש שיקול לא להתחיל מהדף הראשון כי צריך להכיר את עיקר הספר. העיקר בחמשת ספרי משה הוא עם "בני ישראל" ולכן רע להתחיל הרבה לפני העם הזה כי הוא רחוק מהעיקר ולכן כדאי להתחיל בספר שמות.
סיכום טוב של ספר שמות כבר הוחלט מה הנושאים העיקריים והנה הסיכום מספר שמות אחרי תיקונים. " יַעֲקֹב הוא ישראל, וּבָנָיו יָרְדוּ מִצְרָיִם עם יוסף הם בני ישראל. מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן דיברו אל פרעה. וָאֶגֹּף אֶת מִצְרַיִם. וְהוֹצֵאתִי אֶת אֲבוֹתֵיכֶם מִמִּצְרַיִם וַיבֹאוּ הַיָּמָּה. וַיִּרְדְּפוּ מִצְרַיִם אַחֲרֵי אֲבוֹתֵיכֶם בְּרֶכֶב וּבְפָרָשִׁים יַם סוּף. וַיִּצְעֲקוּ אֶל יְהוָה וַיָּבֵא עָל חיל מצרים אֶת הַיָּם וַיְכַסֵּהוּ. וַישְׁבוּ בַמִּדְבָּר יָמִים רַבִּים." זה מה שחשוב לפי ספר יהשוע. ולכן רק בקצרה לכיר את שאר התוכן.
הרקע של הספר הוא: מתוך חמשה ספרים יש ספר אחד עם סיפורים של יוסף בן יעקוב.[כמעט חצי התוכן] הנקרא ספר בראשית. מקום שהדפיסו אותו הוא לפני ספר שמות אשר עוסק ברוב תוכנו בתיאור אוהל המשכן ואחריו ספר ויקרא ברובו חוקים וטקסים. [ואחריו עוד שני ספרים אבל רחוק מדי מהנושא. כרגע.]
+ הנושא העיקרי של ספר שמות הוא אוהל המשכן. שם מקום הזבח ולכן כדאי להקדים שלפי ספר ירמיה, הנחשב ספר טוב לפי רבנים דתיים, מהנביאים הטובים שקוראים מהם בבתי כנסת, ירמיה הביא מסר מאלוהי ישראל בפרק ז' שביעי 7 "אתם תאכלו את בשר זבחיכם כי לא ציויתי זבח". ככה ספר שמות הטוען שציוה זבח בידוע ספר בעייתי אף שקרי וזאת סיבה נוספת לצמצם את העיסוק בספר לא אמין הנקרא ספר שמות. ובסיבה זו גם ספר ויקרא אשר ברובו טקסים וזבח הואיל וגם טען שציוה זבח לכן בידוע גם ספר ויקרא בעייתי אף שקרי ולא אמין.
לפי ספר שמות כבר בכניסה למצרים המשפחה נחשבת "עם" לא בגלל סיפור הר סיני ולא כאשר יצאו אלא הרבה לפני שיצאו בכניסה כבר נחשב עם. ולפי ספר שמות עם בני ישראל היו עבדים ארבע מאות שנה וכן מלמדים הנוצרים. אך הרבנים של יהודים דתיים מלמדים מספר אחר ולא אומרים את המילים "ספר שמות שקרי" ועדיין מלמדים מספר אחר כי אין להאמין לספר שמות, אלא כאשר הוכיח הפרשן הרבני רב שלמה רשי, מספר שמות עצמו דורות בני לוי ככה בידוע שהספר בעייתי אף שקרי ולא אמין. גם הסיפור בספר יהשוע פרק כד' כאשר מספר על יציאה לא כתב שיצאו "מעבדות" ראו בעצמכם למעלה ובפרק כד' של ספר יהשוע. ומאחר וידוע שספר שמות לא אמין כנזכר מכמה שיקולים, לא ידוע אם היו עבדים או לא. ייתכן שיצאו כמו הסיפור בהיסטוריה שהמצרים הוציאו את המלכים של היקסוס והם בני ישראל שגורשו ממצרים ולא יכלו להתמהמה. ואז בעידן שונה מאוד ממה שהרבנים הדתיים מלמדים. אשר על עידן ההוא -1312 פירסם פרופסור מאוניברסיטה עברית בספר, שלא היו בני ישראל במצרים ולכן לא יצאו. ככה מתאים להאמין שלא היו אבותינו במצרים מעולם ולא יצאו או, אם יש סיפור יציאה הוא הסיפור של גירוש מלכי היקסוס והם האבות של בני ישראל.
לפי ספר שמות "נכנס עם" כנזכר ויצאו. לפי ספר שמות היו "מכות נפלאות" ולמרות שמקצת המגפות נזכרו בפפרוס זה רק מתאים לחלק מהמגפות לא כול העשר, ולא כסדר, ואפילו רבנים דתיים רגילים ללמד שאין לבסס סדר על מה שמופיע בספר משה כי "אין מוקדם ומאוחר" היינו מה שנכתב מאוחר ייתכן שהיה מוקדם, ונמצא שהסדר המופיע בספר שמות "מטעה" אף שקרי. לאור כול האמור ולאור ההכחשה שהאל טרח לשלוח ירמיה לתקן את הטעות והשגיאה ואמר בספר טוב ירמיה פרק זביעי כנזכר "אתם תאכלו בשר זבחיכם כי לא ציויתי עולה וזבח" בספר ירמיה פרק שביעי 7 אין הצדקה לעסוק בפרקים של "חוקים 19-24" כי הספר לא אמין אף שקרי כנזכר כמה שיקולים וכן אין לעסוק במשכן בכול האריכות המסורבלת פרקים כד' עד מ' 25-40, אשר שייך לזבח אם האמת חשובה.
מאותה סיבה גם ספר ויקרא שיקול אם האמת היא משהו חשוב אין לעסוק בספר הטוען שציוה זבח לאור דברי ירמיה כנזכר, בייחוד ובמיוחד שכמעט כול תוכן הספר עוסק בזבחים שכנזכר לא אמין אף שקרי.
אז כדי להכיר את סיפור מצרים יש ספר אחר הוא סיפור בסוף ספר יהשוע פרק כד' המובא למעלה אשר הרחיבו היהודים בדור ישו בספר "מעשים" פרק 7 [של קובץ ברית חדשה]. ספר מעשים נכתב בידי יהודי ששמו לוקוס ונקרא מעשים ושם מספר דמות אחת את האגדות של סיפור מצרים כפי שהאמינו בהם קדמונינו היהודים הפרושים ואז מיותר לעסוק "בספר לא אמין" כמו ספר שמות וספר ויקרא. וגרוע עוד יותר שבעצם לאור מה שידוע על תוכן הספר בעצם "אין לעוסק בשקרים" בכלל. ודי שיש סיכום לדעת מה יש בפנים ולהתחבר לתוכן במה שמכירים שהתוכן בעייתי אף שקרי וכאשר מודגם למעלה, בכמה דוגמאות.
כאשר מסכמים את המקרא יש שיקול לא להתחיל מהדף הראשון כי צריך להכיר את עיקר הספר. העיקר בחמשת ספרי משה הוא עם "בני ישראל" ולכן רע להתחיל הרבה לפני העם הזה כי הוא רחוק מהעיקר ולכן כדאי להתחיל בספר שמות.
סיכום טוב של ספר שמות כבר הוחלט מה הנושאים העיקריים והנה הסיכום מספר שמות אחרי תיקונים. " יַעֲקֹב הוא ישראל, וּבָנָיו יָרְדוּ מִצְרָיִם עם יוסף הם בני ישראל. מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן דיברו אל פרעה. וָאֶגֹּף אֶת מִצְרַיִם. וְהוֹצֵאתִי אֶת אֲבוֹתֵיכֶם מִמִּצְרַיִם וַיבֹאוּ הַיָּמָּה. וַיִּרְדְּפוּ מִצְרַיִם אַחֲרֵי אֲבוֹתֵיכֶם בְּרֶכֶב וּבְפָרָשִׁים יַם סוּף. וַיִּצְעֲקוּ אֶל יְהוָה וַיָּבֵא עָל חיל מצרים אֶת הַיָּם וַיְכַסֵּהוּ. וַישְׁבוּ בַמִּדְבָּר יָמִים רַבִּים." זה מה שחשוב לפי ספר יהשוע. ולכן רק בקצרה לכיר את שאר התוכן.
הרקע של הספר הוא: מתוך חמשה ספרים יש ספר אחד עם סיפורים של יוסף בן יעקוב.[כמעט חצי התוכן] הנקרא ספר בראשית. מקום שהדפיסו אותו הוא לפני ספר שמות אשר עוסק ברוב תוכנו בתיאור אוהל המשכן ואחריו ספר ויקרא ברובו חוקים וטקסים. [ואחריו עוד שני ספרים אבל רחוק מדי מהנושא. כרגע.]
+ הנושא העיקרי של ספר שמות הוא אוהל המשכן. שם מקום הזבח ולכן כדאי להקדים שלפי ספר ירמיה, הנחשב ספר טוב לפי רבנים דתיים, מהנביאים הטובים שקוראים מהם בבתי כנסת, ירמיה הביא מסר מאלוהי ישראל בפרק ז' שביעי 7 "אתם תאכלו את בשר זבחיכם כי לא ציויתי זבח". ככה ספר שמות הטוען שציוה זבח בידוע ספר בעייתי אף שקרי וזאת סיבה נוספת לצמצם את העיסוק בספר לא אמין הנקרא ספר שמות. ובסיבה זו גם ספר ויקרא אשר ברובו טקסים וזבח הואיל וגם טען שציוה זבח לכן בידוע גם ספר ויקרא בעייתי אף שקרי ולא אמין.
לפי ספר שמות כבר בכניסה למצרים המשפחה נחשבת "עם" לא בגלל סיפור הר סיני ולא כאשר יצאו אלא הרבה לפני שיצאו בכניסה כבר נחשב עם. ולפי ספר שמות עם בני ישראל היו עבדים ארבע מאות שנה וכן מלמדים הנוצרים. אך הרבנים של יהודים דתיים מלמדים מספר אחר ולא אומרים את המילים "ספר שמות שקרי" ועדיין מלמדים מספר אחר כי אין להאמין לספר שמות, אלא כאשר הוכיח הפרשן הרבני רב שלמה רשי, מספר שמות עצמו דורות בני לוי ככה בידוע שהספר בעייתי אף שקרי ולא אמין. גם הסיפור בספר יהשוע פרק כד' כאשר מספר על יציאה לא כתב שיצאו "מעבדות" ראו בעצמכם למעלה ובפרק כד' של ספר יהשוע. ומאחר וידוע שספר שמות לא אמין כנזכר מכמה שיקולים, לא ידוע אם היו עבדים או לא. ייתכן שיצאו כמו הסיפור בהיסטוריה שהמצרים הוציאו את המלכים של היקסוס והם בני ישראל שגורשו ממצרים ולא יכלו להתמהמה. ואז בעידן שונה מאוד ממה שהרבנים הדתיים מלמדים. אשר על עידן ההוא -1312 פירסם פרופסור מאוניברסיטה עברית בספר, שלא היו בני ישראל במצרים ולכן לא יצאו. ככה מתאים להאמין שלא היו אבותינו במצרים מעולם ולא יצאו או, אם יש סיפור יציאה הוא הסיפור של גירוש מלכי היקסוס והם האבות של בני ישראל.
לפי ספר שמות "נכנס עם" כנזכר ויצאו. לפי ספר שמות היו "מכות נפלאות" ולמרות שמקצת המגפות נזכרו בפפרוס זה רק מתאים לחלק מהמגפות לא כול העשר, ולא כסדר, ואפילו רבנים דתיים רגילים ללמד שאין לבסס סדר על מה שמופיע בספר משה כי "אין מוקדם ומאוחר" היינו מה שנכתב מאוחר ייתכן שהיה מוקדם, ונמצא שהסדר המופיע בספר שמות "מטעה" אף שקרי. לאור כול האמור ולאור ההכחשה שהאל טרח לשלוח ירמיה לתקן את הטעות והשגיאה ואמר בספר טוב ירמיה פרק זביעי כנזכר "אתם תאכלו בשר זבחיכם כי לא ציויתי עולה וזבח" בספר ירמיה פרק שביעי 7 אין הצדקה לעסוק בפרקים של "חוקים 19-24" כי הספר לא אמין אף שקרי כנזכר כמה שיקולים וכן אין לעסוק במשכן בכול האריכות המסורבלת פרקים כד' עד מ' 25-40, אשר שייך לזבח אם האמת חשובה.
מאותה סיבה גם ספר ויקרא שיקול אם האמת היא משהו חשוב אין לעסוק בספר הטוען שציוה זבח לאור דברי ירמיה כנזכר, בייחוד ובמיוחד שכמעט כול תוכן הספר עוסק בזבחים שכנזכר לא אמין אף שקרי.
אז כדי להכיר את סיפור מצרים יש ספר אחר הוא סיפור בסוף ספר יהשוע פרק כד' המובא למעלה אשר הרחיבו היהודים בדור ישו בספר "מעשים" פרק 7 [של קובץ ברית חדשה]. ספר מעשים נכתב בידי יהודי ששמו לוקוס ונקרא מעשים ושם מספר דמות אחת את האגדות של סיפור מצרים כפי שהאמינו בהם קדמונינו היהודים הפרושים ואז מיותר לעסוק "בספר לא אמין" כמו ספר שמות וספר ויקרא. וגרוע עוד יותר שבעצם לאור מה שידוע על תוכן הספר בעצם "אין לעוסק בשקרים" בכלל. ודי שיש סיכום לדעת מה יש בפנים ולהתחבר לתוכן במה שמכירים שהתוכן בעייתי אף שקרי וכאשר מודגם למעלה, בכמה דוגמאות.