לא בודקים מההתחלה מיד, כי יש חשיבות מיוחדת לשמור שבת גם אם לא מדקדקים בכול השאר... לפי הדת ובסיבה זו להתחיל בחלק של שבת. ואז בודקים כמה מהתוכן מקורו מהזרם הרבני המקורי של המשנה. ברור שכול מה שכתב בספר "מותר" יכול היה לקצר כי הוא בגדר מיותר כמו שמותר לאכול לחם בשבת או לאכול ירקות בשבת כמו לנשום אויר... זה לא שהיה אסור והפך למותר כול זה מיותר ונשאר לבדוק מה שאסר... כמה? ממה שאסר הוא מהזרם הרבני המקורי. אז בדקתי ומאות פרטים "לא מקור במשנה" היינו שלא היו חשובים לזרם הרבני המקורי של דורות המשנה לא היה חשוב להם ולא לרב יהודה הנשיא המנהיג של ההלכה, ולא הקפידו ולא דקדו בהם ולכן בידוע שלא חשוב ועדיף שנתנהג כמותם ולא נדקדק גם אנחנו בכול אלה... שהם מאות פרטים שבדורות המשנה לא היו חשובים לזרם הרבני המקורי.
גם אנחנו עדיף להיות כמו אלה שלא דקדקו בכול מאות הפרטים שלא מקור במשנה כי לא מקורי... האם נקרא למשנה ספר רע בגלל שלא דקדקו הם אותם שקבעו את הכיוון של הזרם והם לא דקדקו... בדקתי ורק מעט מאוד מקורו מהמשנה ואז את אלה למיין לפי כללי ההלכה למשל אם קשור ושייך ל-"רשות הרבים" כתב אותו ספר שאין רשות הרבים... ולכן יכול היה לקצר, ומיותר לדבר על זה כאר אבאר אבל בקיצור אם שייך לרשות הרבים תהא מה שתהא ואין אז מיותר לעסוק בהם כדי להגיע למה שרלבנטי... ולכן מוטב לקצר בכול מה ששיך לרשות הרבים כי כלל הלכתי "בטל הטעם בטל הדין" היינו לא אסור וכאשר פירסם כבר רב עובדיה יוסף בספרו יחווה דעת וכן הכריע באופן מעשי ספר "שולחן ערוך" בכמה נושאים וכן היה יכול לכתוב בנושא זה כי מאחר והכריע שאין "רשות הרבים" תהא מה שתהא... מוטב לקצר בכול מה ששיך למה שאין.
יש דוגמאות בספר ההוא בעצמו כמו "לא לברך ברכת קידוש בבית כנסת" ובכך "לשנות" ממה שהיו עושים מקודם, כי בטל הטעם וכן בדוגמה של תוספות על גמרא ביצה ועוד, וכן בנושא זה של "רשות הרבים" לא ניכנס לפרטים רק בקצרה כול מה שהוא "גזירה" השייכת להרחיק מאיסורי "רשות הרבים" לא אסור כאשר אין רשות הרבים כי כלל הלכתתי כנזכר "בטל הטעם בטל הדין" לפי ההלכה עצמה ולכן לא אסור עוד. ואין רשות כזה לפי ספר שולחן ערוך בעצמו.
ככה נדע שספר זה הוא "לא ספר מתאים ללמוד ממנו הלכה" מכמה סיבות הנזכרות א כי שונה מאוד מהזרם המקורי של הרבנים, וכמו שהם לא הקפידו ולא היה חשוב להם לדקדק עדיף גם לנו להיות "כמו רב יהודה הנשיא ולא לדקדק" במה שלא היה חשוב לזרם הרבני המקורי של דורות רבני המשנה גם ב' הרבה מיותר כאשר יכול היה לקצר בכול מה ששיך לרשות הרבים וכול מה שלא סור אלא מותר... כנזכר מיותר. מלבד עוד שיקולים וכול מה שמותר כמו שמותר לנשום אויר בשבת... או מותר לאכול גזר או אפונה בשבת...
אחרי זה גם בדקתי בהתחלה אחרי שמיינתי הלכות שבת. מצאתי ממנהגי הבוקר כול חמישים הפרטים דת אחרת משל הזרם הרבני המקורי של ההלכה, ועוד מלבד שהסדר גרוע כי הכניס "ההכנה" של הציצית והתפילין, וכתב בבוקר וזה סדר רע כי לא עושים בבוקר... רק מי שעובד בעבודה של הכנה, מכין ודווקא אחרי שמתפלל... ולכן מקומו הראוי של מנהג ההכנה צריך להיות עם כתיבת ספר תורה בספר אחר, לא עם דברים שקראו בבוקר... ורק פרט אחד מההכנה מקורו מהמשנה של זרם הרבני המקורי של ההלכה, ובתור הכנה של ציצית מקומו במקום אחר...
אין פרט אחר בכול שלושים הסימנים מאות פרטים שמקורו מהמשנה של הזרם הרבני המקורי אלא ממש דת אחרת ונחשף שספר "שולחן ערוך" לא מייצג את ההלכה של הזרם הרבני המקורי... ולא מקור לתאר את "הלכה" כי קדמונינו אפילו של זרם ההלכה לא הקפידו בכול אלה מאות פרטים שמקורם מאוחר מהמשנה כי בדורות של רבני המשנה לא הקפידו בהם. לא היה חשוב לרב יהודה הנשיא ומי שלא מדקדק בהם הוא כמו רב יהודה הנשיא לא חוטא רע ולא רפורמי רע...
ובדרך פגשתי פרט אחד מוזר... פרט שלפי התלמוד צריך לקרוא אבל השיב על כך רב קארו "לא נהגו" הניסוח הזה מלמד שמה שיש בתלמוד לא רק "לא חובה" כי אפשרי לשחרר כמו שעשה כאן להכריע לא לקרוא, כי לא באמת חייבים לעשות מה שמופיע בתלמוד אלא עוד שמה שמופיע בתלמוד בגדר "מנהג" וכפי שדתיים אומרים על פרטים אחרים "רק מנהג" ולכן לא צריך לעשות לא צריך לעמוד כול יום כיפור כי "רק מנהג" היינו "רק מנהג" ולכן לא חייבים וכאן חושף שככה בדברים שמקורם בתלמוד הם בגדר "מנהג" בניסוח "לא נהגו" את המנהג וככה נחשף אף כאשר נהגו כמו שאר הפרטים מהתלמוד מנהג הוא היינו "רק מנהג" ולא חיוב... וכנזכר כאלה מסוג זה לא מזרם הרבני המקורי של דורות המשנה ועדיף להיות כמו רבני המשנה כמו רב עקיבה ורב יהודה הנשיא שלא הקפיד ולא היה חשוב להם הפרטים המוזכרים בספר שולחן-ערוך ככה אנחנו נהיה כמו רב יהודה הנשיא לא לדקדק בכול אלה כמו רב יהודה הנשיא זה לא משהו רע ולא חוטא כמו שהוא לא היה חוטא במה שלא דקדק בהם...
ככה נחשף שלא כדאי ללמוד את הספר "שולחן ערוך" אלא לקרוא מכאן תיאור הספר כי כאן הבאתי דוגמאות להכיר את תוכן הספר, להכיר מה יש בפנים כדי לחשוף אם כדאי ללמוד ואז נדע לא כדאי מהסיבות הרבות המוזכרות למעלה.
כאשר בודקים ספר "שולחן ערוך" או מחליטים "להתחיל ללמוד" אותו, אז לפני שמתחילים ללמוד חשוב לבדוק משהו.
לא בודקים מההתחלה מיד, כי יש חשיבות מיוחדת לשמור שבת גם אם לא מדקדקים בכול השאר... לפי הדת ובסיבה זו להתחיל בחלק של שבת. ואז בודקים כמה מהתוכן מקורו מהזרם הרבני המקורי של המשנה. ברור שכול מה שכתב בספר "מותר" יכול היה לקצר כי הוא בגדר מיותר כמו שמותר לאכול לחם בשבת או לאכול ירקות בשבת כמו לנשום אויר... זה לא שהיה אסור והפך למותר כול זה מיותר ונשאר לבדוק מה שאסר... כמה? ממה שאסר הוא מהזרם הרבני המקורי. אז בדקתי ומאות פרטים "לא מקור במשנה" היינו שלא היו חשובים לזרם הרבני המקורי של דורות המשנה לא היה חשוב להם ולא לרב יהודה הנשיא המנהיג של ההלכה, ולא הקפידו ולא דקדו בהם ולכן בידוע שלא חשוב ועדיף שנתנהג כמותם ולא נדקדק גם אנחנו בכול אלה... שהם מאות פרטים שבדורות המשנה לא היו חשובים לזרם הרבני המקורי.
גם אנחנו עדיף להיות כמו אלה שלא דקדקו בכול מאות הפרטים שלא מקור במשנה כי לא מקורי... האם נקרא למשנה ספר רע בגלל שלא דקדקו הם אותם שקבעו את הכיוון של הזרם והם לא דקדקו... בדקתי ורק מעט מאוד מקורו מהמשנה ואז את אלה למיין לפי כללי ההלכה למשל אם קשור ושייך ל-"רשות הרבים" כתב אותו ספר שאין רשות הרבים... ולכן יכול היה לקצר, ומיותר לדבר על זה כאר אבאר אבל בקיצור אם שייך לרשות הרבים תהא מה שתהא ואין אז מיותר לעסוק בהם כדי להגיע למה שרלבנטי... ולכן מוטב לקצר בכול מה ששיך לרשות הרבים כי כלל הלכתי "בטל הטעם בטל הדין" היינו לא אסור וכאשר פירסם כבר רב עובדיה יוסף בספרו יחווה דעת וכן הכריע באופן מעשי ספר "שולחן ערוך" בכמה נושאים וכן היה יכול לכתוב בנושא זה כי מאחר והכריע שאין "רשות הרבים" תהא מה שתהא... מוטב לקצר בכול מה ששיך למה שאין.
יש דוגמאות בספר ההוא בעצמו כמו "לא לברך ברכת קידוש בבית כנסת" ובכך "לשנות" ממה שהיו עושים מקודם, כי בטל הטעם וכן בדוגמה של תוספות על גמרא ביצה ועוד, וכן בנושא זה של "רשות הרבים" לא ניכנס לפרטים רק בקצרה כול מה שהוא "גזירה" השייכת להרחיק מאיסורי "רשות הרבים" לא אסור כאשר אין רשות הרבים כי כלל הלכתתי כנזכר "בטל הטעם בטל הדין" לפי ההלכה עצמה ולכן לא אסור עוד. ואין רשות כזה לפי ספר שולחן ערוך בעצמו.
ככה נדע שספר זה הוא "לא ספר מתאים ללמוד ממנו הלכה" מכמה סיבות הנזכרות א כי שונה מאוד מהזרם המקורי של הרבנים, וכמו שהם לא הקפידו ולא היה חשוב להם לדקדק עדיף גם לנו להיות "כמו רב יהודה הנשיא ולא לדקדק" במה שלא היה חשוב לזרם הרבני המקורי של דורות רבני המשנה גם ב' הרבה מיותר כאשר יכול היה לקצר בכול מה ששיך לרשות הרבים וכול מה שלא סור אלא מותר... כנזכר מיותר. מלבד עוד שיקולים וכול מה שמותר כמו שמותר לנשום אויר בשבת... או מותר לאכול גזר או אפונה בשבת...
אחרי זה גם בדקתי בהתחלה אחרי שמיינתי הלכות שבת. מצאתי ממנהגי הבוקר כול חמישים הפרטים דת אחרת משל הזרם הרבני המקורי של ההלכה, ועוד מלבד שהסדר גרוע כי הכניס "ההכנה" של הציצית והתפילין, וכתב בבוקר וזה סדר רע כי לא עושים בבוקר... רק מי שעובד בעבודה של הכנה, מכין ודווקא אחרי שמתפלל... ולכן מקומו הראוי של מנהג ההכנה צריך להיות עם כתיבת ספר תורה בספר אחר, לא עם דברים שקראו בבוקר... ורק פרט אחד מההכנה מקורו מהמשנה של זרם הרבני המקורי של ההלכה, ובתור הכנה של ציצית מקומו במקום אחר...
אין פרט אחר בכול שלושים הסימנים מאות פרטים שמקורו מהמשנה של הזרם הרבני המקורי אלא ממש דת אחרת ונחשף שספר "שולחן ערוך" לא מייצג את ההלכה של הזרם הרבני המקורי... ולא מקור לתאר את "הלכה" כי קדמונינו אפילו של זרם ההלכה לא הקפידו בכול אלה מאות פרטים שמקורם מאוחר מהמשנה כי בדורות של רבני המשנה לא הקפידו בהם. לא היה חשוב לרב יהודה הנשיא ומי שלא מדקדק בהם הוא כמו רב יהודה הנשיא לא חוטא רע ולא רפורמי רע...
ובדרך פגשתי פרט אחד מוזר... פרט שלפי התלמוד צריך לקרוא אבל השיב על כך רב קארו "לא נהגו" הניסוח הזה מלמד שמה שיש בתלמוד לא רק "לא חובה" כי אפשרי לשחרר כמו שעשה כאן להכריע לא לקרוא, כי לא באמת חייבים לעשות מה שמופיע בתלמוד אלא עוד שמה שמופיע בתלמוד בגדר "מנהג" וכפי שדתיים אומרים על פרטים אחרים "רק מנהג" ולכן לא צריך לעשות לא צריך לעמוד כול יום כיפור כי "רק מנהג" היינו "רק מנהג" ולכן לא חייבים וכאן חושף שככה בדברים שמקורם בתלמוד הם בגדר "מנהג" בניסוח "לא נהגו" את המנהג וככה נחשף אף כאשר נהגו כמו שאר הפרטים מהתלמוד מנהג הוא היינו "רק מנהג" ולא חיוב... וכנזכר כאלה מסוג זה לא מזרם הרבני המקורי של דורות המשנה ועדיף להיות כמו רבני המשנה כמו רב עקיבה ורב יהודה הנשיא שלא הקפיד ולא היה חשוב להם הפרטים המוזכרים בספר שולחן-ערוך ככה אנחנו נהיה כמו רב יהודה הנשיא לא לדקדק בכול אלה כמו רב יהודה הנשיא זה לא משהו רע ולא חוטא כמו שהוא לא היה חוטא במה שלא דקדק בהם...
ככה נחשף שלא כדאי ללמוד את הספר "שולחן ערוך" אלא לקרוא מכאן תיאור הספר כי כאן הבאתי דוגמאות להכיר את תוכן הספר, להכיר מה יש בפנים כדי לחשוף אם כדאי ללמוד ואז נדע לא כדאי מהסיבות הרבות המוזכרות למעלה.