במשנה מגדירים לפי ראיית הירח. וזה היה טוב כי אז זה משהו "אמיתי מציאותי". אומנם אם בודקים בתאריך ההוא [הנקרא 9 ספטמבר] עדיין לא הגיע "המעגל החדש של הירח" עד אחרי שהירח עבר את האופק בשעה 19.00 בערב ועד אז עדיין לא התחיל המעגל החדש.
דווקא לפי הגדרת המורשת היהודית- לא זלזול במורשת אלא ההיפך כבוד המורשת הוא להכיר בכך שהרבנים טעו והרבנים הדתיים זלזלו במורשת היהודית. האם ביקורת על רבנים היא זלזול במורשת? כאן ניכר ההיפך שהרבנים זלזלו במורשת היהודית ומי שלא מזלזל במורשת היהודית ישמור מרחק מהרבנים ומדבריהם.
במשנה יש הגדרה תחילת חודש "בראיית המעגל החדש של אור ירח" וידוע ללנו שזה לא קרה עדיין במועד שהם אמרו להתחיל את ראש השנה.
נמצא שלא באמת היה "אחד בתשרי עדיין" הוא המועד המוגדר עבור תחילת החודש (תשרי) וכתוצאה מכך עבור ראש השנה. אך הרבנים גם בזה לא מייצגים בנאמנות את המידע שנמסר במסורת היהודית אלא זלזלו במורשת היהודית גם בזה.
בניגוד להגדרה שבמסורת היהודית טענו כאילו אז היה 'אחד בתשרי' ומזה בונים כול תאריך בחודש זה... אך ניכר שטעו. רעיון זה חושף שגם כול מה שבנוי על אותה השגיאה היינו כול תאריכי החודש פסולים.
***למשל עשרה בתשרי אשר נחשב יום כיפור לא עשו ביום הנכון כי לא באמת היה עשירי לחודש הירחי דווקא לפי ההגדרה במשנה שהיא מקור מהותי ביהדות של ההלכה. רק אחרי שעבר את האופק ידוע לנו שהתחיל המעגל החדש בשעה 21.00 וכאשר עבר את האופק אין "ראייה" וכנזכר ככה מגדירים את החודש דווקא לפי ההגדרה במשנה ואם מכבדים את המסורת נכיר בכך שהרבנים טעו ואם מתעלמים מהמשנה עדיף לשדרג ללוח לפי השמש. האם אתם מכבדים את המסורת או לא? כי הרבנים בטוח לא באותו צד.
רק אפשרי לראות את הירח למחרת ובערב כי אור מועט של הירח בתחילת המעגל קשה לראות ביום כשיש הרבה אור מהשמש והרי ההגדרה במשנה היא "לפי ראיית" אור מהירח. ההיגיון מונע להתנהג כמו דתי. כי אם המשנה טוב כאשר מפנים את התלמידים אז הם לא עשו כמשנה.
עד אז לא באמת 'אחד בתשרי' של חוש הירחי וכל מה שעשו כאילו 'ראש השנה' ולתקוע בשופר הרבה קולות בבוקר של "אחד בתשרי" הנקרא 10 ספטמבר לא באמת היה אחד בתשרי עדיין דווקא לפי ההגדרה של המורשת היהודית.
דווקא אם מכבדים את המורשת נכיר את הטעות של הרבנים שאמרו יום מוקדם מדי יחסית להגדרה במשנה ובכלל קשה לראות את 'תחילת אור הירח' כי דק בכלל וקשה עוד יותר כשיש אור שמש, אל חכם היה קובע תחילת החודש במשהו שקל לראות או לחשבן. [רק אם מתעלמים מהמשנה אין הגדרה זו, ואז בלי תוכן המשנה מוטב לשדרג ללוח לפי השמש. אומנם במורשת יש הגדרה והרבנים טעו ומה שאמרו לנו שגוי].
הרבנים לא עשו "נכון" יחסית להגדרה במורשת. ואם מתעלמים מהמורת חופשיים לשדרג ללוח לפי השמש כי בין כך ובין כך הרבנים לא טוב. אמרו לנו להתחיל 'ראש השנה' מוקדם מדי כי ההגדרה היא לפי ראיית הירח וידוע לנו שלא התחיל המעגל עד אחרי שעבר הירח את האופק בתשע ספטמבר ובבוקר קשה לראות אור דק קשה לראות עד הערב של ספטמבר 10 כי האור של הריח דק וקשה לראות באור יום-
כותוצאה מכך גם יום כיפור שמלמדים 'עשירי לתשרי' הרי המספר בנוי על אותה שגיאה- ונמצא שלא עשו בתאריך "הנכון לפי הגדרת המשנה" כי לא באמת היה אחד בתשרי עדיין ובסיבה זו גם המספר עשר היינו לא היה עשירי לחוש ביום שאמרו לכולם לעשות יום כיפור- של הלוח הירחי.
יכלו להגיד לפי היופי כמו חג הסיני בסתו- ולהגיד שארבעה ימים שיש הרבה אור ירח הם חג.--ככה מתאים אפילו בתוך לוח שנה שמשי- ולא לנסות לקבוע תחילת חודש לפי ירח.
ולאור כול האמור לא רק טעו בקביעת אחד בתשרי אלא כול מספרי ימי החודש בנוי על אותה טעות כי מה שקראו לו שני בתשרי לא באמת שני כנזכר. רק אם מתעלמים מתוכן המשנה אפשרי להגיד "לא טעו" אלא שאז אין הגדרה--- ואפשרי ומוטב לשדרג לשמש.
בנוסף אם יטענו על פרט במשנה אחרת "חייבים לעשות כי חוכמת אלוהים" במשנה נוכל להשיב שניכר מהמשנה מסכת ראש השנה 'שלא ממש חייבים להתנהג" לפי מה שמפויע במשנה הרי אפפילו היחס של הדתיים הוא להתעלם ממה שמופיע במשנה ולא קובעים חוד כפי שמוגדר ובסיבה זו לא נקבל "שלוש תפילות ביום ולא שתים" ולא "אסור משהו בשבת" כי העובדה שלא עושים כמו המשנה בהגדרת החוש מגלה לנו את היחס לספר המשנה לא חוכמת אלוהים כנזכר.
נכיר בכך שלא עשו ראש השנה ולא יום כיפור בתאריך "הנכון לפי הגדרת ההלכה" וגם נכיר מכך פרט נוסף לאור שמתעלמים מהמשנה היחס הוא לספר שאיננו חוכמת אלוהים ואיננו חוקי אלוהים ולכן משנה אחרת אפשרי להתעלם כמו שאפילו הדתיים התעלמו מפרטים אלה במשנה.
לאור כול האמור לא באמת חייבים לעשות מה שמופיע במשנה. ושקר יהיה להגיד לתלמידים שהמשנה היא הבסיס של ההלכה כי לא ממש חייבים לעשות מה שיש שם כי אפילו הדתיים היחס שלהם למשנה הוא שאינו חכמת אלוהים כי אז היו בודקים כול חודש כפי המשנה אז ניכר שגם הם יודעים שלא חוכמת אלוהים ולא ממש חייבם לעשות מה שיש במשנה ורק בשקר זדוני אומרים לילדים ולתלמידים מה שבעצמם יודעים לא נכון "אתם חייבים כי מאלוהים, אך זה זדוני כי בעצמם יודעים שלא ככה היחס לתוכן המשנה.
דווקא כבוד המורשת גורם שלא נתעלם מהתוכן אלא נכיר את הטעות של הרבנים כי תוכן המשנה משאיר לנו הגדרה מה נחשב תחילת החודש.
עכשיו רואים הרבה אור מהירח. לפני שבועיים הצד המואר של הירח היה כלפי השמש ולא יכולנו לראות את הירח החשוך. הרבנים אמרו לנו שאז לעשות "ראש השנה" כאילו אז "אחד בתשרי, שהוא ראש השנה ותחילת החודש-כאילו" הוא 'ראשון לחודש' אומנם ניתן לבדוק ולראות ששגו וטעו ***דווקא לפי ההגדרה שהם התעקשו לשמור בספר משנה. שם יש הגדרה ולא עשו כהגדרה. [אם מתעלמים מהמשנה אז חופשי וגם מוטב ועדיף לשדרג ללוח לפי השמש. אך הם שמרו על המשנה, ומתעקשים ללמד לתלמידים את המשנה, ושם יש הגדרה של תחילת החודש ולפי ההגדרה שם טעו.]
במשנה מגדירים לפי ראיית הירח. וזה היה טוב כי אז זה משהו "אמיתי מציאותי". אומנם אם בודקים בתאריך ההוא [הנקרא 9 ספטמבר] עדיין לא הגיע "המעגל החדש של הירח" עד אחרי שהירח עבר את האופק בשעה 19.00 בערב ועד אז עדיין לא התחיל המעגל החדש.
דווקא לפי הגדרת המורשת היהודית- לא זלזול במורשת אלא ההיפך כבוד המורשת הוא להכיר בכך שהרבנים טעו והרבנים הדתיים זלזלו במורשת היהודית. האם ביקורת על רבנים היא זלזול במורשת? כאן ניכר ההיפך שהרבנים זלזלו במורשת היהודית ומי שלא מזלזל במורשת היהודית ישמור מרחק מהרבנים ומדבריהם.
במשנה יש הגדרה תחילת חודש "בראיית המעגל החדש של אור ירח" וידוע ללנו שזה לא קרה עדיין במועד שהם אמרו להתחיל את ראש השנה.
נמצא שלא באמת היה "אחד בתשרי עדיין" הוא המועד המוגדר עבור תחילת החודש (תשרי) וכתוצאה מכך עבור ראש השנה. אך הרבנים גם בזה לא מייצגים בנאמנות את המידע שנמסר במסורת היהודית אלא זלזלו במורשת היהודית גם בזה.
בניגוד להגדרה שבמסורת היהודית טענו כאילו אז היה 'אחד בתשרי' ומזה בונים כול תאריך בחודש זה... אך ניכר שטעו. רעיון זה חושף שגם כול מה שבנוי על אותה השגיאה היינו כול תאריכי החודש פסולים.
***למשל עשרה בתשרי אשר נחשב יום כיפור לא עשו ביום הנכון כי לא באמת היה עשירי לחודש הירחי דווקא לפי ההגדרה במשנה שהיא מקור מהותי ביהדות של ההלכה. רק אחרי שעבר את האופק ידוע לנו שהתחיל המעגל החדש בשעה 21.00 וכאשר עבר את האופק אין "ראייה" וכנזכר ככה מגדירים את החודש דווקא לפי ההגדרה במשנה ואם מכבדים את המסורת נכיר בכך שהרבנים טעו ואם מתעלמים מהמשנה עדיף לשדרג ללוח לפי השמש. האם אתם מכבדים את המסורת או לא? כי הרבנים בטוח לא באותו צד.
רק אפשרי לראות את הירח למחרת ובערב כי אור מועט של הירח בתחילת המעגל קשה לראות ביום כשיש הרבה אור מהשמש והרי ההגדרה במשנה היא "לפי ראיית" אור מהירח. ההיגיון מונע להתנהג כמו דתי. כי אם המשנה טוב כאשר מפנים את התלמידים אז הם לא עשו כמשנה.
עד אז לא באמת 'אחד בתשרי' של חוש הירחי וכל מה שעשו כאילו 'ראש השנה' ולתקוע בשופר הרבה קולות בבוקר של "אחד בתשרי" הנקרא 10 ספטמבר לא באמת היה אחד בתשרי עדיין דווקא לפי ההגדרה של המורשת היהודית.
דווקא אם מכבדים את המורשת נכיר את הטעות של הרבנים שאמרו יום מוקדם מדי יחסית להגדרה במשנה ובכלל קשה לראות את 'תחילת אור הירח' כי דק בכלל וקשה עוד יותר כשיש אור שמש, אל חכם היה קובע תחילת החודש במשהו שקל לראות או לחשבן. [רק אם מתעלמים מהמשנה אין הגדרה זו, ואז בלי תוכן המשנה מוטב לשדרג ללוח לפי השמש. אומנם במורשת יש הגדרה והרבנים טעו ומה שאמרו לנו שגוי].
הרבנים לא עשו "נכון" יחסית להגדרה במורשת. ואם מתעלמים מהמורת חופשיים לשדרג ללוח לפי השמש כי בין כך ובין כך הרבנים לא טוב. אמרו לנו להתחיל 'ראש השנה' מוקדם מדי כי ההגדרה היא לפי ראיית הירח וידוע לנו שלא התחיל המעגל עד אחרי שעבר הירח את האופק בתשע ספטמבר ובבוקר קשה לראות אור דק קשה לראות עד הערב של ספטמבר 10 כי האור של הריח דק וקשה לראות באור יום-
כותוצאה מכך גם יום כיפור שמלמדים 'עשירי לתשרי' הרי המספר בנוי על אותה שגיאה- ונמצא שלא עשו בתאריך "הנכון לפי הגדרת המשנה" כי לא באמת היה אחד בתשרי עדיין ובסיבה זו גם המספר עשר היינו לא היה עשירי לחוש ביום שאמרו לכולם לעשות יום כיפור- של הלוח הירחי.
יכלו להגיד לפי היופי כמו חג הסיני בסתו- ולהגיד שארבעה ימים שיש הרבה אור ירח הם חג.--ככה מתאים אפילו בתוך לוח שנה שמשי- ולא לנסות לקבוע תחילת חודש לפי ירח.
ולאור כול האמור לא רק טעו בקביעת אחד בתשרי אלא כול מספרי ימי החודש בנוי על אותה טעות כי מה שקראו לו שני בתשרי לא באמת שני כנזכר. רק אם מתעלמים מתוכן המשנה אפשרי להגיד "לא טעו" אלא שאז אין הגדרה--- ואפשרי ומוטב לשדרג לשמש.
בנוסף אם יטענו על פרט במשנה אחרת "חייבים לעשות כי חוכמת אלוהים" במשנה נוכל להשיב שניכר מהמשנה מסכת ראש השנה 'שלא ממש חייבים להתנהג" לפי מה שמפויע במשנה הרי אפפילו היחס של הדתיים הוא להתעלם ממה שמופיע במשנה ולא קובעים חוד כפי שמוגדר ובסיבה זו לא נקבל "שלוש תפילות ביום ולא שתים" ולא "אסור משהו בשבת" כי העובדה שלא עושים כמו המשנה בהגדרת החוש מגלה לנו את היחס לספר המשנה לא חוכמת אלוהים כנזכר.
נכיר בכך שלא עשו ראש השנה ולא יום כיפור בתאריך "הנכון לפי הגדרת ההלכה" וגם נכיר מכך פרט נוסף לאור שמתעלמים מהמשנה היחס הוא לספר שאיננו חוכמת אלוהים ואיננו חוקי אלוהים ולכן משנה אחרת אפשרי להתעלם כמו שאפילו הדתיים התעלמו מפרטים אלה במשנה.
לאור כול האמור לא באמת חייבים לעשות מה שמופיע במשנה. ושקר יהיה להגיד לתלמידים שהמשנה היא הבסיס של ההלכה כי לא ממש חייבים לעשות מה שיש שם כי אפילו הדתיים היחס שלהם למשנה הוא שאינו חכמת אלוהים כי אז היו בודקים כול חודש כפי המשנה אז ניכר שגם הם יודעים שלא חוכמת אלוהים ולא ממש חייבם לעשות מה שיש במשנה ורק בשקר זדוני אומרים לילדים ולתלמידים מה שבעצמם יודעים לא נכון "אתם חייבים כי מאלוהים, אך זה זדוני כי בעצמם יודעים שלא ככה היחס לתוכן המשנה.
דווקא כבוד המורשת גורם שלא נתעלם מהתוכן אלא נכיר את הטעות של הרבנים כי תוכן המשנה משאיר לנו הגדרה מה נחשב תחילת החודש.