ההלכה היא: כמו סתם משנה? חשיפת הנוכלות |
|
האם ההלכה באמת מחייבת לברך עם שמע? כי הלכה כמו "סתם משנה"?? [היינו משנה בלי שם] ככה נחשוף את הנוכלות:
יש משנה במסכת מגילה ללמד את החלק לקרוא בחג פסח ולא רק שהדתיים כיום מסרבים לקרוא את החלק ההוא אלא אף אילו עשו כדברי המשנה ההיא עדיין אביי אמר לקרוא משהו אחר ולא אמר 'גם' חלק אחר אלא להיפך בהלכה 'תפסת מועט תפסת' ולכן היישום של הדתיים לא להוסיף גם החלק שאמר אביי אלא "לא לקרוא את החלק שהמשנה מלמדת"--ככה נחשוף את הנוכלות שבאמת "אין הלכה כסתם משנה" ולא כדברי רב יוחנן הוא רק דעת יח יד של רב יוחנן= כי אילו באמת הלכה כמו סתם היו קוראים את החלק שהמשנה מלמדת. ולא ככה עושים. אלא באמת לא רק שאין הלכה כסתם אלא בכלל משנה סתם בלי שם: לא חוכמת אלוהים ולא חוק של הקדוש ברוך הוא שנמסרה למשה ולא משיקול חילוני אלא לפי ההלכה עצמה.
כי האמת שאין הלכה כסתם משנה כי סתם משנה היינו בלי שם "של רב מאיר" כאשר שמרו במסכת סנהדרין וגם קבעו מנהיגי ההלכה במסכת עירובין שאין הלכה כדברי רב מאיר כי יש סיבה וככה נחשוף את הנוכלות הן במשנה של "לברך שתים לפניה" היינו להגיד ברכות עם שמע וכן כול דעה במשנה שהיא סתם היינו בלי שם, וכן מקרה של "דעה שאחריה אצלה דעה חולקת" כאשר הדגים הפרשן תוספות על מסכת יבמות שכידוע נחשב מהראשונים בדורות שלפני ספר "בית יוסף" אשר נטש את המסורת ההלכתית בדת זרה ולא נקבל את השינוי המאוחר של ספר בית יוסף שנטש את השיטה שנמסרה במסורת אלא כתוספות שמקרה של דעה חולקת אצלה הוא הדין של "סתם ואחר כך מחלוקת" [לא רק כאשר רחוק] שאן הלכה כסתם.--אילו באמת היה הלכה כסתם היו הדתיים קוראים את החלק ההוא של מסכת מגילה אבל אין הלכה כסתם וככה נחשוף את הנוכלות ושההלכה עצמה לא באמת מחייבת לעשות את הדעה של סתם משנה למשל להגיד ברכות עם שמע וכן שאר הדינים המבוססים בשגיאה על סתם משנה היינו משנה בלי שם.
האם ההלכה באמת מחייבת לברך עם שמע? כי הלכה כמו "סתם משנה"?? [היינו משנה בלי שם] ככה נחשוף את הנוכלות:
יש משנה במסכת מגילה ללמד את החלק לקרוא בחג פסח ולא רק שהדתיים כיום מסרבים לקרוא את החלק ההוא אלא אף אילו עשו כדברי המשנה ההיא עדיין אביי אמר לקרוא משהו אחר ולא אמר 'גם' חלק אחר אלא להיפך בהלכה 'תפסת מועט תפסת' ולכן היישום של הדתיים לא להוסיף גם החלק שאמר אביי אלא "לא לקרוא את החלק שהמשנה מלמדת"--ככה נחשוף את הנוכלות שבאמת "אין הלכה כסתם משנה" ולא כדברי רב יוחנן הוא רק דעת יח יד של רב יוחנן= כי אילו באמת הלכה כמו סתם היו קוראים את החלק שהמשנה מלמדת. ולא ככה עושים. אלא באמת לא רק שאין הלכה כסתם אלא בכלל משנה סתם בלי שם: לא חוכמת אלוהים ולא חוק של הקדוש ברוך הוא שנמסרה למשה ולא משיקול חילוני אלא לפי ההלכה עצמה.
כי האמת שאין הלכה כסתם משנה כי סתם משנה היינו בלי שם "של רב מאיר" כאשר שמרו במסכת סנהדרין וגם קבעו מנהיגי ההלכה במסכת עירובין שאין הלכה כדברי רב מאיר כי יש סיבה וככה נחשוף את הנוכלות הן במשנה של "לברך שתים לפניה" היינו להגיד ברכות עם שמע וכן כול דעה במשנה שהיא סתם היינו בלי שם, וכן מקרה של "דעה שאחריה אצלה דעה חולקת" כאשר הדגים הפרשן תוספות על מסכת יבמות שכידוע נחשב מהראשונים בדורות שלפני ספר "בית יוסף" אשר נטש את המסורת ההלכתית בדת זרה ולא נקבל את השינוי המאוחר של ספר בית יוסף שנטש את השיטה שנמסרה במסורת אלא כתוספות שמקרה של דעה חולקת אצלה הוא הדין של "סתם ואחר כך מחלוקת" [לא רק כאשר רחוק] שאן הלכה כסתם.--אילו באמת היה הלכה כסתם היו הדתיים קוראים את החלק ההוא של מסכת מגילה אבל אין הלכה כסתם וככה נחשוף את הנוכלות ושההלכה עצמה לא באמת מחייבת לעשות את הדעה של סתם משנה למשל להגיד ברכות עם שמע וכן שאר הדינים המבוססים בשגיאה על סתם משנה היינו משנה בלי שם. |
|
|
|
|