ביקורת על 15 שלבים של ליל הסדר |
|
קיבלנו כי רגילים להדפיס ולמסור לנו את חמש עשרה שלבים של ליל הסדר אומנם יש ביקורת משיקולים הלכתיים שהדתיים לא מייצגים בנאמנות את המסורת היהודית
למשל מתוך 15 שלבים מתי באמת לפי המסורת השלב לרחוץ ידים? אם נבדוק במשנה באיזה שלב? נמצא שלא באמת חייבים לרחוץ לפי ההלכה עצמה אז אין שני שלבים לרחוץ באמת בהלכה יש רק שני שלבים של טקס נוסף על אכילה כרצונו ולא 14 ולא 15 שרגילים להדפיס ואף אם נחבר יחד קטעי הקריאה של בית הלל עם דברי רב גמליאל ועם דברי רב עקיבה ביחד עדיין הרבה יותר קצר ממה שרגילים להדפיס וכמעט כול השלבים נגד ההלכה כאשר יתבאר
בוא נבדוק ביקורת כי לא שיקול חילוני לא חייבים בכלום אלא שיקול הלכתי שלא מייצגים בנאמנות את המסורת היהודית
1 קדש מתאים לדברי בית הלל אומנם כמה מילים בטקס? הרי לפי הההלכה בעצמה תפסת מועט תפסת אבל תפסת מרובה לא תפסת ולכן אין להוסיף על המילים שהזכיר בית הלל ולא כאריכות הדתיים וראו בהמשך שגם לפי ההלכה עצמה "האריכו מדי" בברכת המזון אף עבור מי שרוצה להיות חסיד אומנם אל כול אחד רוצה להיות חסיד ולא ממש חייב ועדיין אפ מי שרוצה להיות חסיד הכבידו מדי לפי ההלכה עצמה
2 אין במשנה שלב לחייב לרחוץ ולא לאכול כרפס גם אין שלב לחצוץ מצה
אפילו ההלכה במשנה "לטבול" גם נגד הההלכה כי מנהיגי ההלכה כבר קבעו שאין הלכה כדברי רב מאיר כי יש סיבה בפרק ראשון של תלמוד בבלי עירובין ומסיבה זו גם אין "לגמור הלל עם ברכה כולשהי ואין ארבע כוסות כול הטקסים האלה והדומים הם נגד ההלכה עצמה כי "סתם משנה היינו בלי שם הם דברי רב מאיר כנשמר בתלמוד וכנזכר פסלו את דברי רב מאיר ודחו מהלכה כי יש סיבה
3 מגיד יש קטע ארוך מאוד שרגילים להדפיס אך גם נגד ההלכה כי מי אמר 'לדרוש' היינו לבדוק סיפור של 'ארמי אובד אבי' גם זה סתם משנה היינו בלי שם ולכן ידוע שדברי רב מאיר וכנזכר קבעו מנהיהי ההלכה לדחות את דברי רב מאיר כי יש סיבה כנזכר ולכן נגד ההלכה לקרוא את הקטע נשאר רק דברי רב גמליאל לקרוא שההלכה מחייבת אבל לא כול השאר ובכך גם מרומז שאם דילגת קטע של חלמיש למעיינו מים עדיין 'יצא ידי חובה' כי רק דברי רבן גמליאל חייב אבל דברי בית הלל ורב עקיבה לא ממש 'חייב' למרות שיחסית לרוב התוכן שרגילים להדפיס לא נגד ההלכה לקרא כדברי בית הלל וכדברי רב עקיבה
4 אחרי הקריאה של דברי רב עקיבה כניסוח ששמר רב אשר ראש' האם השלב הבא לרחוץ? לא כי כנזכר אין שלב במשנה לרחוץ ונגד ההלכה לרחוץ ולא כתבו במשנה כאן לברך המוציא לחם וכן לא לברך אכילת מצה ולכן אין שיעור היינו לא חייבים בכמות של שיעור "אכילה" של כזית לכן אוכל מצה כרצונו בלי לדקדק על שיעור ולא כאומרים צריך כזית ואז מכבידים כאילו כזית הוא הרבה כי אין שלב לברך על אכילת מצה אז אין מילה לאכול ואין צריך לברך ובסיבה זאין "צריך" נחשב חטא דתי של "ברכה שאינה צריכה" זה לא טוב אלא חטא כי לא צריך לפי המשנה ואז אינה צריכה זה מעשה פסול
5 גם אין שלב במשנה לברך על אכילת מרור ובסיבה זו גם אין שיעור כי אין מילה אכילה ואף לא אמרו במשנה שלב לאכול מצה באיזה שלב אוכלים אין
ואף השאלה שהבן שאל זה גם דברי רב מאיר כנזכר כמו מתחיל בגנות וראוי לשכוח מלבד הביקורת כאן שמשנה בלי שם היינו סתם של דברי רב מאיר ולכן דחו דבריו ונגד ההלכה לעשות כדבריו
6 מלבד שאין במשנה שלב לכרוך "מצה בתוך מרור" גם אמר רב יוחנן בפרט ש חלקו על הלל ולכן באמת ידוע שהלכה כרבים נאמר שהלכה כרבים ואז נגד ההלכה לעשות נגד הרבים ולכרוך מצה ע מרור
נגד ההלכה ואף שקר להגיד כדברי רב אשי היינו יש לי ביקורת על דברי רב אשי אני יודע אותם ואומר ביקורת עליהם כי נאמר שהלכה כרבים ושקר להגיד שלא נאמר ולכן אין לכרוך ואף בנפרד אין מילה אכילה כי במשנה טקס לברך עם המילה לאכול
7 נמצא רק שני טקסים מלבד אכילה כרצונו שאיננה טקס דתי
8 מתא לאכול מצה של צפון? נבדוק במשנה ואין שלב לאכול עוד כזית מצה ואף ברכה ולגמור הלל זה דברי רב מאיר וכנזכר אין הלכה כדברי רב מאיר כי הם במשנה בלי שם היינו סם ולכן ידוע ששל רב מאיר כנזכר ודחו דברי רב מאיר מההלכה.
מדוע אין תנא אמר שאומר לברך על המזון כי לא ממש חייבם וכבר אמרו בתלמוד בבא קמא שהדברים של מסכת ברכות מילי דברכות הם עבור מי שרוצה להיות חסיד לפי ההלכה ונכג ההלכה עצמה להגיד כולם יברך ולכן מדויק שין תנא אחר שאמר לברך על המזון
ואז נשאר לשיר כרצונו אבל ממש סירבול מסורבל להאריך לחזור על אותו קטע שלוש עשרה פעמים רק להגיד את האחרון הכולל כולם פעם אחת במנגינה כיפית אבל ההכבדה רע כי מסורבל מדי
קיבלנו כי רגילים להדפיס ולמסור לנו את חמש עשרה שלבים של ליל הסדר אומנם יש ביקורת משיקולים הלכתיים שהדתיים לא מייצגים בנאמנות את המסורת היהודית
למשל מתוך 15 שלבים מתי באמת לפי המסורת השלב לרחוץ ידים? אם נבדוק במשנה באיזה שלב? נמצא שלא באמת חייבים לרחוץ לפי ההלכה עצמה אז אין שני שלבים לרחוץ באמת בהלכה יש רק שני שלבים של טקס נוסף על אכילה כרצונו ולא 14 ולא 15 שרגילים להדפיס ואף אם נחבר יחד קטעי הקריאה של בית הלל עם דברי רב גמליאל ועם דברי רב עקיבה ביחד עדיין הרבה יותר קצר ממה שרגילים להדפיס וכמעט כול השלבים נגד ההלכה כאשר יתבאר
בוא נבדוק ביקורת כי לא שיקול חילוני לא חייבים בכלום אלא שיקול הלכתי שלא מייצגים בנאמנות את המסורת היהודית
1 קדש מתאים לדברי בית הלל אומנם כמה מילים בטקס? הרי לפי הההלכה בעצמה תפסת מועט תפסת אבל תפסת מרובה לא תפסת ולכן אין להוסיף על המילים שהזכיר בית הלל ולא כאריכות הדתיים וראו בהמשך שגם לפי ההלכה עצמה "האריכו מדי" בברכת המזון אף עבור מי שרוצה להיות חסיד אומנם אל כול אחד רוצה להיות חסיד ולא ממש חייב ועדיין אפ מי שרוצה להיות חסיד הכבידו מדי לפי ההלכה עצמה
2 אין במשנה שלב לחייב לרחוץ ולא לאכול כרפס גם אין שלב לחצוץ מצה
אפילו ההלכה במשנה "לטבול" גם נגד הההלכה כי מנהיגי ההלכה כבר קבעו שאין הלכה כדברי רב מאיר כי יש סיבה בפרק ראשון של תלמוד בבלי עירובין ומסיבה זו גם אין "לגמור הלל עם ברכה כולשהי ואין ארבע כוסות כול הטקסים האלה והדומים הם נגד ההלכה עצמה כי "סתם משנה היינו בלי שם הם דברי רב מאיר כנשמר בתלמוד וכנזכר פסלו את דברי רב מאיר ודחו מהלכה כי יש סיבה
3 מגיד יש קטע ארוך מאוד שרגילים להדפיס אך גם נגד ההלכה כי מי אמר 'לדרוש' היינו לבדוק סיפור של 'ארמי אובד אבי' גם זה סתם משנה היינו בלי שם ולכן ידוע שדברי רב מאיר וכנזכר קבעו מנהיהי ההלכה לדחות את דברי רב מאיר כי יש סיבה כנזכר ולכן נגד ההלכה לקרוא את הקטע נשאר רק דברי רב גמליאל לקרוא שההלכה מחייבת אבל לא כול השאר ובכך גם מרומז שאם דילגת קטע של חלמיש למעיינו מים עדיין 'יצא ידי חובה' כי רק דברי רבן גמליאל חייב אבל דברי בית הלל ורב עקיבה לא ממש 'חייב' למרות שיחסית לרוב התוכן שרגילים להדפיס לא נגד ההלכה לקרא כדברי בית הלל וכדברי רב עקיבה
4 אחרי הקריאה של דברי רב עקיבה כניסוח ששמר רב אשר ראש' האם השלב הבא לרחוץ? לא כי כנזכר אין שלב במשנה לרחוץ ונגד ההלכה לרחוץ ולא כתבו במשנה כאן לברך המוציא לחם וכן לא לברך אכילת מצה ולכן אין שיעור היינו לא חייבים בכמות של שיעור "אכילה" של כזית לכן אוכל מצה כרצונו בלי לדקדק על שיעור ולא כאומרים צריך כזית ואז מכבידים כאילו כזית הוא הרבה כי אין שלב לברך על אכילת מצה אז אין מילה לאכול ואין צריך לברך ובסיבה זאין "צריך" נחשב חטא דתי של "ברכה שאינה צריכה" זה לא טוב אלא חטא כי לא צריך לפי המשנה ואז אינה צריכה זה מעשה פסול
5 גם אין שלב במשנה לברך על אכילת מרור ובסיבה זו גם אין שיעור כי אין מילה אכילה ואף לא אמרו במשנה שלב לאכול מצה באיזה שלב אוכלים אין
ואף השאלה שהבן שאל זה גם דברי רב מאיר כנזכר כמו מתחיל בגנות וראוי לשכוח מלבד הביקורת כאן שמשנה בלי שם היינו סתם של דברי רב מאיר ולכן דחו דבריו ונגד ההלכה לעשות כדבריו
6 מלבד שאין במשנה שלב לכרוך "מצה בתוך מרור" גם אמר רב יוחנן בפרט ש חלקו על הלל ולכן באמת ידוע שהלכה כרבים נאמר שהלכה כרבים ואז נגד ההלכה לעשות נגד הרבים ולכרוך מצה ע מרור
נגד ההלכה ואף שקר להגיד כדברי רב אשי היינו יש לי ביקורת על דברי רב אשי אני יודע אותם ואומר ביקורת עליהם כי נאמר שהלכה כרבים ושקר להגיד שלא נאמר ולכן אין לכרוך ואף בנפרד אין מילה אכילה כי במשנה טקס לברך עם המילה לאכול
7 נמצא רק שני טקסים מלבד אכילה כרצונו שאיננה טקס דתי
8 מתא לאכול מצה של צפון? נבדוק במשנה ואין שלב לאכול עוד כזית מצה ואף ברכה ולגמור הלל זה דברי רב מאיר וכנזכר אין הלכה כדברי רב מאיר כי הם במשנה בלי שם היינו סם ולכן ידוע ששל רב מאיר כנזכר ודחו דברי רב מאיר מההלכה.
מדוע אין תנא אמר שאומר לברך על המזון כי לא ממש חייבם וכבר אמרו בתלמוד בבא קמא שהדברים של מסכת ברכות מילי דברכות הם עבור מי שרוצה להיות חסיד לפי ההלכה ונכג ההלכה עצמה להגיד כולם יברך ולכן מדויק שין תנא אחר שאמר לברך על המזון
ואז נשאר לשיר כרצונו אבל ממש סירבול מסורבל להאריך לחזור על אותו קטע שלוש עשרה פעמים רק להגיד את האחרון הכולל כולם פעם אחת במנגינה כיפית אבל ההכבדה רע כי מסורבל מדי |
|
|
|
|