עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

לתקן עוול תפילת שבת

30/03/2020 12:25
noam tal
כדי לתקן עוול חשוב לחשוף שבדור שלנו אין לקבל את הדברים שמלמדים חייבים לבוא לקרוא תפילות לפני שבת ובליל שבת ולהאריך יותר מימים אחרים, בליל שבת ובבוקר של שבת כי המורשת עצמה לא חייבה כך, וכי לא באמת חייבים, ואף מנעה אריכות כאשר אסביר ואם בשם יהדות עושים, אז הוא רק זיוף כי לא הדת היהדות המקורית שנמסרה במסורת עצמה אלא זיוף של הדת המקורית כאשר אסביר אחרי סיפור מבוא
כשהייתי בישיבה חרדית, בשבת הראשונה של חודש אלול, תלמיד אחד ניגש אלי בליל שבת ואמר לי שבנוכחותו נבדוק את השינויים של תפילת שבת בספר שולחן ערוך
אז הלכנו למדף ואמר לי למצוא את הספר אבל לא ידעתי איזה ספר אז הוא הוריד את הספר הנכון מהמדף ואז הוא פתח לנייר הראשון ואמר לי לחפש ברשימה את תפילת הבוקר
אז מצאתי ברשימה ופתחתי לדף וקראנו שאין לכרוע במילים מסויימות, ואז שאל לפי קארו מה להוסיף בשבת וראיתי שאין דבר להוסיף אפילו לפי קארו ולא כתב שחייבים לקרוא גם המילים האלה "לך אנחנו מודים" רק אם יקרא אז הקורא לא יכרע במילה מודים ואין שינוי אחר עד שכתב לקרוא מספר תורה אין חיוב להאריך בשבת בבוקר אפילו לפי קארו ואז התלמיד הסביר שבכול האריכות וכול הדפים שיקראו מחר בבוקר עוד יותר מיום רגיל  הרי בכך מאחרים את שמע ואם אנחנו חרדים המאמינים שיש מיצווה לקרוא את שמע אז נכון להקדים את שמע אבל הם מאחרים בהרבה  את שמע הרבה יותר מיום רגיל בדברים שאפילו קארו לא כתב לקרוא ואז המשכנו לקרוא דברי רב משה רמא וראינו שהמקור שלו לא במשנה ושדבריו נוגדים את הרעיון שזריזים מקדימים למיצוות כי אם יאריכו אז ההיפך מלהקדים שמע בעצם מאחרים בהרבה את שמע וקיבלתי דבריו וראינו שאין מקור בהלכה המקורית לדברי רב משה רמא ולכן קארו לא כתב שום אריכות בבוקר ואכן למחר בבוקר עשינו משהו אחר בזמן שהם קראו הרבה ואיחרו את שמע ועוד
עכשיו בוא נתקן עוול בפרטים של ליל שבת ובוקר של שבת לפרטים
נתחיל בטענה ותגובה אם ההלכה אמרה שאם לא קרא תפילת מנחה של חול, יתפלל בשבת פעמיים של שבת, רואים שאפשרי יותר קצר ואז מגיבים לזה, שקר שקל לחשוף "שחייבים תפילת מנחה בזמן" וקל לחשוף נוכלות זו  ולכן חיוני לתקן עוול זה ולחשוף את השקר כי דווקא לפי המורשת עצמה בגמרא בבא קמא של תלמוד בבלי של ההלכה עצמה מי שרוצה להיות חסיד יקיים דברים של מסכת ברכות וברכות תפילה ואומנם לא כול אחד רוצה להיות חסיד וככה נחשף שלא ממש חייבים להתפלל את התפילות  של ברכות עמידה ונחשף השקר שמשקרים חייבים כי לא חייבים כי ההלכה עצמה של מנהיגי ההלכה בגמרא אמרו שלתוי ברצון כרצונו של האדם ולא חובה לפי הדת עצמה כי לא ממש חייב להתפלל תפילת מנחה ושאר ברכות התפילות שבמסכת ברכות
ועוד מכבידים לקרוא קודם שמע וכנזכר לא חייבים לקרוא ברכות של תפילת עמידה ואחריהם מוסיפים שברים שאפילו סעדיה לא כתב כי כתב אחרי הדלקת נר שבת לברך שמע, ככה נחשף שאין ביניהים ושבדור שלנו רק זיוף של הדת המקורית בשם היהדות כי לא כמו קדמונינו ומי שרוצה אותנטיות ישמור מרחק מהדתיים ומהחרדיים
אף אסור לקרוא יותר מפני שיקול לעז כמו שהסביר ספר שדי חמד כי לעשות יותר מקדמונינו כאלו קדמונינו לא עשו טוב לכן אין להוסיף בין הדלקת נר שבת לברכת שמע
ואף ברכת שמע בעיה כי אותה משנה שטענה לברך עם שמע גם אמרה 'אין רשות להאריך' והאם ככה ההלכה? סעדיה אמר להאריך בשבת ברכת יוצר אור בתוספת חלק במילים 'אל אשר שבת' ונחשף שאין הלכה כמשנה זו, ואז כאילו אין משנה לברך עם שמע אלא נכון יותר לפי ההלכה עצמה להקדים שמע קודם כול קריאה כי לפי המסורת עצמה זריזים מקדימים למיצוות לכן להקדים שמע ולא להקדים קודם שמע דבר ולא לברך לפניה אף מי שרוצה להיות חסיד כי נכון להקדים את שמע ולא להקדים לפני שמע דבר
בשמע יעשה כמו רבי שש מילים עד המילה אחד כי אם יעשה יותר יש לעז שרבי לא עשה מספיק וכן אמרו בגמרא ברכות שלא חזר לגמור ככה נחשף שקול האריכות שמלמדים לפני שמע לא רק נגד ההלכה להקדים מיצוות שמע אלא גם אריכות אפילו יותר משל סעדיה אשר גם אין לקבל
ובלילה אחרי שמע, אפילו רב משה רמבם כתב 'אין מי שחייב בתפילת הערב' ככה נחשף השקר שמשקרים חייבים להתפלל תפילת שבת בלילה ואז בשביל מה לבוא לבית תפילה שלהם בלילה
אם בשביל מנחה הם יתפללו וישקרו שחייבים כאשר תלוי ברצונו מי שרוצה להיות חסיד אומנם לא כול אחד רוצה להיות חסיד
ואחרי מנחה שתלוי כנזכר ברונו ולא מלמדים אם רוצה מאריכים שדברים שסעדיה לא כתב ואף נכון להקדים שמע  ולא להקדים דבר קודם שמע אף לא הדברים שבמשנה ברכות לפניה כי זריזים מקדימים למיצוות והמורים הלכה ממשנה זו מבלי עולם לפי ההלכה עצמה כי נקרא מבלי עולם ונכון שזריזים מקדימים למיצוות ולכן אין לברך לפניה אף אם רוצה להיות חסידואין להקדים לפני שמע דבר  ואין לקבל דברי הרבנים לקרוא קודם שמע
ואחרי שמע כנזכר יגידו לקרוא ברכת תתפילת העמידה בשקר שחייבים כאשר אפילו רב משה רמבם כתב שאין מי שחייב בתפילת הלילה
ככה נחשפו הרבה שקרים בפי האומרים שחייבים ואחרי שהתברר כול זה, חשוב לשמור מרחק מבתי תפילה שמאריכים יותר מרבי יותר משש מילים עד המילה אחד מפני שמזלזלים בו ונחשב לעז וחשוב לא ללכת למקום כזה כאילו הם יהודים קדושים אך שונים מקדמונינו ומוציאים על קדמונינו לעז
וכן נחשף השקר כשאומרים חייבים לקרוא ברכת קידוש בליל שבת כי אין במשנה שבת הלכה לברך ואף לא במשנה ביצה כי הנאמר ביום השבת מקרא קודש אין זה לקרא את היום שבת דווקא לפי המשנה עצמה אלא כבהמשך קיום הוא שלא יעשה מלאכה של חורש בעת חרישה ולא קציר בעונת קציר וכאשר התורה שבעל פה הסבירה כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרטט כי נאמר כול מלאכה בלשון יחיד היינו כלל ופרט ונגד המורשת להגיד אסור מלאכות כאשר הסברתי במאמר אחר אבל הנושא עכשיו קריאות
ונחשף שהאריכות בין הדלקת נר לבין שמע לא ככה עשו קדמונינו ואסור לעשות יותר מפני לעז כמו שכתב ספר שדי חמד
גם בבוקר נכון להקדים שמע כי זריזים מקדימים למיצוות, ואף מי  שרצה להיות חסיד אז נכון שיקפיד להקדים שמע כי זריזים מקדימים למיצוות ולא להקדים קודם שמע דבר ולא מזמור נוסף שכתב סעדיה ולא האריכות שמכבידים אפילו יותר מסעדיה ולא  הדברים של סעדיה כי כנזכר המורשת עצמה אמרה זריזים מקדימים למיצוות והמיצווה היא שמע מיצווה לפי המסורת היינו להקדים את מיצוות שמע כי מקדימים מיצוות  ואין להקדים לפני שמע קודם שמע דבר ואין לברך, ואם לא רוצה להיות חסיד אז כנזכר לא ממש חייבים לברך עם שמע גם אחריה ונחשף השקרים שמלמדים חייבים
אף התוספת לברכת יוצא אור, כבוד המורשת יהיה לכבד את הרעיון שאין רשאי להאריך ובכלל עדיף לא לברך לפני שמע אף  אם רוצה להיות חסיד כי אם רוצה להיות חסיד יקפיד להקדים שמע כנזכר ולא להקדים דבר קודם שמע ואם לא רוצה להיות חסיד אז לא ממש חייב בדברים של מסכת ברכות ואחד מהם לברך  עם שמע גם אחרי שמע
ואז יגידו שיש תפילת בוקר של שבת אך אין במשנה שבת לברך תפילת שבת לא כמו יום חול רגיל ולא קצר
ועוד בבוקר של שבת אפילו סעדיה רק האריך מזמור אחד, אשר קארו לא הביא, והפרט היחיד שמתאים לשני אלה שקארו כתב 'לך אנחנו מודים' גם שונה מסעדיה כי בקארו 'לך לבדך' ואף הוספה זו של סעדיה אין לקבל כי נכון  להקדים שמע כי זריזים מקדימים למיצוות היינו להקדים שמע ואין להקדים דבר קודם שמע לא ברכה לפניה ולא דברים שהוסיף סעדיה וגרוע עוד יותר האריכות של הדור שלנו מעבר לסעדיה כי בכך "מאחרים בהרבה קריאות את שמע" ההיפך מלהקדים ואפילו יותר מאיחור של סעדיה בניגוד להלכה עצמה להקדים מיצוות
גם בבוקר אין להוציע לעז על רבי אלא לקרוא שמע רק שש מילים עד מילה אחד של שמע כמו רבי שלא חזר לגמור לכן גם אין לומר אל אשר שבת שבספר סעדיה ואף קארו לא כתב להוסף את ההוספות של סעדיה וכנזכר בתפילת ליל שבת אין מי שחייב להתפלל תפילת הלילה כאשר כתב אפילו הרב משה רמבם
ובבוקר אין הלכה במשנה להתפלל בבוקר של שבת לא כמו יום רגיל ולא בשינוי של יום רגיל ואין במשנה שבת לקרוא תפילת המוספים ללמד שאותה היא עם זבח מוסף ולא במקום זבח וככה נחשפו עוד כמה שקרים כי מהיגי הדת לא מייצגים בנאמנות את המורשת של היהדות ובכול דבר של מנהג  או מיצוות עשה, לנו ההלכה כבר קבעה שב ואל תעשה עדיף לן כדי לתקן עוול חשוב לחשוף שבדור שלנו אין לקבל את הדברים שמלמדים חייבים לבוא לקרוא תפילות לפני שבת ובליל שבת ולהאריך יותר מימים אחרים, בליל שבת ובבוקר של שבת כי המורשת עצמה לא חייבה כך, וכי לא באמת חייבים, ואף מנעה אריכות כאשר אסביר ואם בשם יהדות עושים, אז הוא רק זיוף כי לא הדת היהדות המקורית שנמסרה במסורת עצמה אלא זיוף של הדת המקורית כאשר אסביר אחרי סיפור מבוא
כשהייתי בישיבה חרדית, בשבת הראשונה של חודש אלול, תלמיד אחד ניגש אלי בליל שבת ואמר לי שבנוכחותו נבדוק את השינויים של תפילת שבת בספר שולחן ערוך
אז הלכנו למדף ואמר לי למצוא את הספר אבל לא ידעתי איזה ספר אז הוא הוריד את הספר הנכון מהמדף ואז הוא פתח לנייר הראשון ואמר לי לחפש ברשימה את תפילת הבוקר
אז מצאתי ברשימה ופתחתי לדף וקראנו שאין לכרוע במילים מסויימות, ואז שאל לפי קארו מה להוסיף בשבת וראיתי שאין דבר להוסיף אפילו לפי קארו ולא כתב שחייבים לקרוא גם המילים האלה "לך אנחנו מודים" רק אם יקרא אז הקורא לא יכרע במילה מודים ואין שינוי אחר עד שכתב לקרוא מספר תורה אין חיוב להאריך בשבת בבוקר אפילו לפי קארו ואז התלמיד הסביר שבכול האריכות וכול הדפים שיקראו מחר בבוקר עוד יותר מיום רגיל  הרי בכך מאחרים את שמע ואם אנחנו חרדים המאמינים שיש מיצווה לקרוא את שמע אז נכון להקדים את שמע אבל הם מאחרים בהרבה  את שמע הרבה יותר מיום רגיל בדברים שאפילו קארו לא כתב לקרוא ואז המשכנו לקרוא דברי רב משה רמא וראינו שהמקור שלו לא במשנה ושדבריו נוגדים את הרעיון שזריזים מקדימים למיצוות כי אם יאריכו אז ההיפך מלהקדים שמע בעצם מאחרים בהרבה את שמע וקיבלתי דבריו וראינו שאין מקור בהלכה המקורית לדברי רב משה רמא ולכן קארו לא כתב שום אריכות בבוקר ואכן למחר בבוקר עשינו משהו אחר בזמן שהם קראו הרבה ואיחרו את שמע ועוד
עכשיו בוא נתקן עוול בפרטים של ליל שבת ובוקר של שבת לפרטים
נתחיל בטענה ותגובה אם ההלכה אמרה שאם לא קרא תפילת מנחה של חול, יתפלל בשבת פעמיים של שבת, רואים שאפשרי יותר קצר ואז מגיבים לזה, שקר שקל לחשוף "שחייבים תפילת מנחה בזמן" וקל לחשוף נוכלות זו  ולכן חיוני לתקן עוול זה ולחשוף את השקר כי דווקא לפי המורשת עצמה בגמרא בבא קמא של תלמוד בבלי של ההלכה עצמה מי שרוצה להיות חסיד יקיים דברים של מסכת ברכות וברכות תפילה ואומנם לא כול אחד רוצה להיות חסיד וככה נחשף שלא ממש חייבים להתפלל את התפילות  של ברכות עמידה ונחשף השקר שמשקרים חייבים כי לא חייבים כי ההלכה עצמה של מנהיגי ההלכה בגמרא אמרו שלתוי ברצון כרצונו של האדם ולא חובה לפי הדת עצמה כי לא ממש חייב להתפלל תפילת מנחה ושאר ברכות התפילות שבמסכת ברכות
ועוד מכבידים לקרוא קודם שמע וכנזכר לא חייבים לקרוא ברכות של תפילת עמידה ואחריהם מוסיפים שברים שאפילו סעדיה לא כתב כי כתב אחרי הדלקת נר שבת לברך שמע, ככה נחשף שאין ביניהים ושבדור שלנו רק זיוף של הדת המקורית בשם היהדות כי לא כמו קדמונינו ומי שרוצה אותנטיות ישמור מרחק מהדתיים ומהחרדיים
אף אסור לקרוא יותר מפני שיקול לעז כמו שהסביר ספר שדי חמד כי לעשות יותר מקדמונינו כאלו קדמונינו לא עשו טוב לכן אין להוסיף בין הדלקת נר שבת לברכת שמע
ואף ברכת שמע בעיה כי אותה משנה שטענה לברך עם שמע גם אמרה 'אין רשות להאריך' והאם ככה ההלכה? סעדיה אמר להאריך בשבת ברכת יוצר אור בתוספת חלק במילים 'אל אשר שבת' ונחשף שאין הלכה כמשנה זו, ואז כאילו אין משנה לברך עם שמע אלא נכון יותר לפי ההלכה עצמה להקדים שמע קודם כול קריאה כי לפי המסורת עצמה זריזים מקדימים למיצוות לכן להקדים שמע ולא להקדים קודם שמע דבר ולא לברך לפניה אף מי שרוצה להיות חסיד כי נכון להקדים את שמע ולא להקדים לפני שמע דבר
בשמע יעשה כמו רבי שש מילים עד המילה אחד כי אם יעשה יותר יש לעז שרבי לא עשה מספיק וכן אמרו בגמרא ברכות שלא חזר לגמור ככה נחשף שקול האריכות שמלמדים לפני שמע לא רק נגד ההלכה להקדים מיצוות שמע אלא גם אריכות אפילו יותר משל סעדיה אשר גם אין לקבל
ובלילה אחרי שמע, אפילו רב משה רמבם כתב 'אין מי שחייב בתפילת הערב' ככה נחשף השקר שמשקרים חייבים להתפלל תפילת שבת בלילה ואז בשביל מה לבוא לבית תפילה שלהם בלילה
אם בשביל מנחה הם יתפללו וישקרו שחייבים כאשר תלוי ברצונו מי שרוצה להיות חסיד אומנם לא כול אחד רוצה להיות חסיד
ואחרי מנחה שתלוי כנזכר ברונו ולא מלמדים אם רוצה מאריכים שדברים שסעדיה לא כתב ואף נכון להקדים שמע  ולא להקדים דבר קודם שמע אף לא הדברים שבמשנה ברכות לפניה כי זריזים מקדימים למיצוות והמורים הלכה ממשנה זו מבלי עולם לפי ההלכה עצמה כי נקרא מבלי עולם ונכון שזריזים מקדימים למיצוות ולכן אין לברך לפניה אף אם רוצה להיות חסידואין להקדים לפני שמע דבר  ואין לקבל דברי הרבנים לקרוא קודם שמע
ואחרי שמע כנזכר יגידו לקרוא ברכת תתפילת העמידה בשקר שחייבים כאשר אפילו רב משה רמבם כתב שאין מי שחייב בתפילת הלילה
ככה נחשפו הרבה שקרים בפי האומרים שחייבים ואחרי שהתברר כול זה, חשוב לשמור מרחק מבתי תפילה שמאריכים יותר מרבי יותר משש מילים עד המילה אחד מפני שמזלזלים בו ונחשב לעז וחשוב לא ללכת למקום כזה כאילו הם יהודים קדושים אך שונים מקדמונינו ומוציאים על קדמונינו לעז
וכן נחשף השקר כשאומרים חייבים לקרוא ברכת קידוש בליל שבת כי אין במשנה שבת הלכה לברך ואף לא במשנה ביצה כי הנאמר ביום השבת מקרא קודש אין זה לקרא את היום שבת דווקא לפי המשנה עצמה אלא כבהמשך קיום הוא שלא יעשה מלאכה של חורש בעת חרישה ולא קציר בעונת קציר וכאשר התורה שבעל פה הסבירה כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרטט כי נאמר כול מלאכה בלשון יחיד היינו כלל ופרט ונגד המורשת להגיד אסור מלאכות כאשר הסברתי במאמר אחר אבל הנושא עכשיו קריאות
ונחשף שהאריכות בין הדלקת נר לבין שמע לא ככה עשו קדמונינו ואסור לעשות יותר מפני לעז כמו שכתב ספר שדי חמד
גם בבוקר נכון להקדים שמע כי זריזים מקדימים למיצוות, ואף מי  שרצה להיות חסיד אז נכון שיקפיד להקדים שמע כי זריזים מקדימים למיצוות ולא להקדים קודם שמע דבר ולא מזמור נוסף שכתב סעדיה ולא האריכות שמכבידים אפילו יותר מסעדיה ולא  הדברים של סעדיה כי כנזכר המורשת עצמה אמרה זריזים מקדימים למיצוות והמיצווה היא שמע מיצווה לפי המסורת היינו להקדים את מיצוות שמע כי מקדימים מיצוות  ואין להקדים לפני שמע קודם שמע דבר ואין לברך, ואם לא רוצה להיות חסיד אז כנזכר לא ממש חייבים לברך עם שמע גם אחריה ונחשף השקרים שמלמדים חייבים
אף התוספת לברכת יוצא אור, כבוד המורשת יהיה לכבד את הרעיון שאין רשאי להאריך ובכלל עדיף לא לברך לפני שמע אף  אם רוצה להיות חסיד כי אם רוצה להיות חסיד יקפיד להקדים שמע כנזכר ולא להקדים דבר קודם שמע ואם לא רוצה להיות חסיד אז לא ממש חייב בדברים של מסכת ברכות ואחד מהם לברך  עם שמע גם אחרי שמע
ואז יגידו שיש תפילת בוקר של שבת אך אין במשנה שבת לברך תפילת שבת לא כמו יום חול רגיל ולא קצר
ועוד בבוקר של שבת אפילו סעדיה רק האריך מזמור אחד, אשר קארו לא הביא, והפרט היחיד שמתאים לשני אלה שקארו כתב 'לך אנחנו מודים' גם שונה מסעדיה כי בקארו 'לך לבדך' ואף הוספה זו של סעדיה אין לקבל כי נכון  להקדים שמע כי זריזים מקדימים למיצוות היינו להקדים שמע ואין להקדים דבר קודם שמע לא ברכה לפניה ולא דברים שהוסיף סעדיה וגרוע עוד יותר האריכות של הדור שלנו מעבר לסעדיה כי בכך "מאחרים בהרבה קריאות את שמע" ההיפך מלהקדים ואפילו יותר מאיחור של סעדיה בניגוד להלכה עצמה להקדים מיצוות
גם בבוקר אין להוציע לעז על רבי אלא לקרוא שמע רק שש מילים עד מילה אחד של שמע כמו רבי שלא חזר לגמור לכן גם אין לומר אל אשר שבת שבספר סעדיה ואף קארו לא כתב להוסף את ההוספות של סעדיה וכנזכר בתפילת ליל שבת אין מי שחייב להתפלל תפילת הלילה כאשר כתב אפילו הרב משה רמבם
ובבוקר אין הלכה במשנה להתפלל בבוקר של שבת לא כמו יום רגיל ולא בשינוי של יום רגיל ואין במשנה שבת לקרוא תפילת המוספים ללמד שאותה היא עם זבח מוסף ולא במקום זבח וככה נחשפו עוד כמה שקרים כי מהיגי הדת לא מייצגים בנאמנות את המורשת של היהדות ובכול דבר של מנהג  או מיצוות עשה, לנו ההלכה כבר קבעה שב ואל תעשה עדיף לן
על מנת לכתוב תגובה יש להתחבר לאתר, או אם אינכם עדיין רשומים הרשמו בחינם.